תפקיד האב בתקופת ההיריון של זוגתו ובעת הלידה

תפקיד האב בתקופת ההיריון של זוגתו ובעת הלידה

 מאת: ויוי וגנר

 

רבים הם האבות לעתיד ששואלים את עצמם כיצד להתנהג בתקופת ההיריון של בנות זוגם.

על מנת שהגבר יוכל להבין את התנהגות זוגתו ההרה, את השינויים במצב-רוחה, הרגליה החדשים ותחושותיה הגופניים, רצוי שיהיה מעורב באופן פעיל בכל הקשור להתפתחות ההיריון.

 

לחלוק יחדיו את ההיריון

רופאים ממליצים שבני הזוג יגיעו יחד לבדיקות וביקורות רפואיות, על מנת שגם האב יוכל לצפות בעובר הגדל ברחם אימו, לעקוב אחר התפתחותו ולהיות חלק מההתרגשות.

קריאה של ספרים בנושא ומאמרים מאתרים שונים באינטרנט יכולה להיות חוויה מקשרת ומחברת בין בני הזוג, כמו-גם תורמת להפחתת רמת החרדה, שכן ידוע כי ידע מסיר ספקות וחוסר וודאות.

השתתפות בקורסי להכנה ללידה היא חשובה ביותר: שם מדריכים, בין היתר, את בן הזוג כיצד לסייע לזוגתו, להנחות אותה לנשום כשיש צירים וכיצד לעזור לה להרפות ולהירגע כשהסימנים הראשונים ללידה מופיעים. בקורס ניתן לברר לגבי האפשרויות השונות ללידה: האם לידה טבעית, האם לבקש אפידורל ואיך יכול הגבר להיות לעזר בכל אחת מהאפשרויות, כשהוא רגוע ויכול לקחת חלק פעיל ומשמעותי בחוויה המשותפת של הלידה.

ככל שהשבועות מתקדמים גם האב יכול ליצור קשר עם בנו, אם באמצעות הנחת ידו על בטן האישה, כמו גם באמצעות הקול: בסביבות השבוע ה-20 להריון, העובר יכול לשמוע רעשים מחוץ לרחם אימו ובין היתר כמובן את קול אביו שאותו יוכל לזהות מיד אחרי הלידה.

הכנת הציוד והחדר לתינוק שעתיד להיוולד, הינה דרך נוספת למעורבות פעילה.

כאשר התינוק שייוולד הוא לא הבכור וישנם עוד ילדים בבית, יוכל האב להעסיקם ולאפשר לאם ההרה "לתפוס" עוד כמה דקות של מנוחה.

 

שינויים רגשיים

שינויים רגשיים בתקופת ההיריון הינם תופעה שכיחה ומוכרת, אולם שינוים אלו אינם נחלתה הבלעדית של האישה ההרה. גם האב לעתיד חווה שינויים רגשיים שונים, לרוב רגשות של דאגה וחרדה לגבי בריאותה של בת הזוג. השינוי הפיסי המתרחש אצל זוגתו מעורר לעיתים אצל הגבר רגשות רוך המביאות להתנהגות של הגנת יתר.

כמו-כן, יתכן שיצופו אצלו רגשות של פחד או דאגה לגבי בריאותו של התינוק או של האימא בעת הלידה. האם הכול יתרחש כמתוכנן וכמצופה? ומה יקרה אם חס וחלילה משהו ישתבש? האם באמת יוכל להיות לעזר? האם בכלל יהיה אבא טוב?

ניתן למתן ואף להפיג חששות אלו על ידי שיחות ויצירת קירבה בין בני הזוג וכן על ידי שיחה עם הורים אחרים. אין כמו שיתוף חששות ופחדים עם מי שנמצא באותו מצב ומוכן להקשיב מתוך הזדהות מוחלטת. גם אם מדברים על אסונות ו/או חוויות קשות, השיחות הקבוצתיות עם זוגות אחרים מביאות לחשיבה חיובית והבנה שאחוז גבוה ביותר מההריונות והלידות מסתיימים בטוב ומכאן לאמונה שכך יהיה גם במקרה הפרטי שלנו.

 

היריון "אמפטי"

קיימת דעה רווחת שגבר יכול לחוות היריון אמפטי בתקופה שבת זוגו בהיריון בעצמה, עם סימפטומים דומים לשלה, כמו שינויים הורמונאליים, עייפות ועליה במשקל.

על פי מחקר שהתפרסם  ב- New Scientist, קיים בסיס מדעי לטענה זו: במחקר נבדקו דגימות של דם של 34 זוגות בתקופות שונות של ההיריון, כאשר התוצאות הראו שגברים חווים שינויים הורמונאליים בתקופה זו. הסברה שהועלתה במחקר לגבי תוצאותיו, הייתה כי ככל הנראה האישה ההרה "מכינה" בהתנהגותה, את הגבר לאבהות.

 

תפקיד האב בצירים ובלידה 

נוכחות האב בלידה היא טבעית, אם לוקחים בחשבון את התפתחות התהליך מרגע הפריה, הלידה, הגידול והחינוך של הילד.

תפקיד האב הוא חשוב ביותר: האב ממלא תפקיד שאף צוות מקצועי, ולו גם המיומן ביותר, לא יכול למלא והוא – התמיכה, הקרבה, החום והאהבה שיש לבן הזוג להעניק. לכן חשוב שהוא יהיה ממוקד ורגוע ובמיוחד- מוכן ויודע מה לעשות על מנת לסייע, להקל ולהעצים את החוויה המופלאה הזאת.

לכן חשוב קודם כל, ללמוד ולתרגל יחד טכניקות הרפיה ונשימה מרגיעה. להיות מודעים לומר מילה טובה ולעודד. כל אלו מסייעים בהפגת המתח, במיוחד בשלב הראשון של הלידה.

התנועעות יחד. עיסוי ומגע יכולים לסייע ולהקל על כאבי הצירים ואפילו לזרז במעט את ירידת התינוק לתעלת הלידה.

בשלב השני, יכול האב לספק תמיכה פיסית, על מנת למצוא את תנוחת הלידה המתאימה ביותר, תוך הקשבה מלאה לרצון היולדת.לומר מילות עידוד ואפילו לתאר לה את התהליך המתרחש.

ואם על הקשבה דברנו, אין לשכוח שבתהליך זה מעורבים רגשות רבים, הנובעים משינויים הורמונאליים עצומים, כך שלעתים יכולה בת הזוג היולדת לאבד סבלנות. אולי לא תרצה את מגע ידו של בן הזוג. יש להבין ולקבל זאת באהבה, לדעת לא להתווכח או להתערב, להמתין מספר רגעים כך שבתוך ההתרגשות שבחוויה המדהימה שעוברים יחד הכול ישכח והאהבה תגבר.

הלידה הינה אחד הרגעים החשובים והמשמעותיים שעוברים בני הזוג, הן כזוג והן כהורים. אז תיהנו… וזכרו – עולם ומלואו נפתח בפניכם לאחר הלידה.

 

ויוי וגנר- תומכת ומלווה נשים בהריון, בלידה ואחרי הלידה.

 

 

 

 

 

 

 

 

המצב הרגשי של האב בתקופת היריון

המצב הרגשי של האב בתקופת היריון

גם האב עובר שינויים במצב הרגשי מול הצפייה והלידה של בנו כמו למשל: פחד, גאווה, שימחה, קינאה, השתוקקות.

בתחילתם. צפוי ביותר שהרגשות ינועו בין גאווה להתרגשות לבין דאגה ותימהון.

לפעמים כמה מהאבות לעתיד עלולים לסבול מאותם תסמינים של אישה בהיריון, כמו בחילות והקאות, כאבי שיניים, סימפטומים פסיכוסומטיים כמו כאבי בטן וכאבי שרירים ועלייה במשקל.

המצוקות אצל האב בתקופת היריון קשורות בדרך כלל לתכונות האופי שלו, נסיבות חייו, מצבו הכלכלי, הרגלים שונים, מערך התמיכה סביבו ואמונות דתיות.

שינויים רגשיים בהריון

שינויים רגשיים בהריון

במשך תשעת חדשי ההיריון, האישה עוברת דרך תהליכים רגשיים מסובכים שמאופנים בשינויים קיצוניים במצבי הרוח שלה, שיכולים לנוע בין אופוריה ושימחה. מהעובדה שהיא יוצרת בתוכה חיים חדשים ועד לדאגה האם היא מוכנה להתמודד עם אתגר האימהות שלפניה. שינויים אלה מוכתבים מהמשמעות של הורות עתידית וגם מהשינויים ההורמונאליים שקורים בתקופה הזאת.

שינויים אלו בדרך כלל מאוד קיצוניים ויכולים לבוא לידי ביטוי גם במצבים רגילים, שבימים רגילים  לא הינו נותנים בו את הדעת, אבל בהיריון יכולים לצאת מכל פרופורציה. חשוב שאישה בהיריון תדע שהמצב הזה לא משפיע על ההתפתחות התקינה של תינוקה ולא צריכה לדאוג אם היא מרגישה צורך לבכות.

בקשר ישיר לרגישות יתר, ישנו הצורך של תשומת לב מרבית ותמיכה מצד הסביבה. מצב שבא לידי ביטוי בבקשות מוזרות שלה לדוגמה גלידה באמצע לילה או חשקים אחרים. פה יש חשיבות עצומה למקומו של בן הזוג ביחס לשלמות הרגשית של האישה.

כל שליש מאופיין על ידי מצבים רגשיים ספציפיים אבל זה יכול להשתנות בין אישה לאישה ובהתייחס לפקטורים כמו מאפייני אישיות, חוויות קודמות וכו'

שליש ראשון

הידיעה והאישור של ההיריון יוצר דאגות רבות סביב השינויים הפיזיים, הפסיכולוגים ובקשר הזוגי. משום כך בתקופה הזאת הרגשות הבולטים הם: פחד, שמחה, דאגת יתר מהחשש להפלה, אי אמון בין היתר.

בשליש הראשון עדיין קשה לדמיין שבתוך הבטן מתפתח בן אדם ובגלל זה עולה הדאגה להמשך ההיריון והיכולת להסתגל לשינויים שמחכים בדרך.

בתחילת ההיריון יש רגישות יתר בקשר לשינויים הגופניים, שינויים בתזונה ויותר צורך לישון. על אף ששינויים אלו קשורים לשינוים הורמונליים, אלה הם סימפטומים שעוזרים לאם להתכנס בעצמה ולחפש את האספקטים היותר ילדותיים באישיות שלה, דבר שיעזור לה בפגישה העתידית עם בנה וההבנה של הצרכים שלו.

מתחילה תקופה של הרהור והתבוננות על  קשריה החברתיים ומשפחתיים וכך היא מתחילה לצייר את דמותה שלה ומהמודלים שלה לאימהות.

התשוקה המינית בדרך כלל קצת ירודה בתקופה הזאת גם בגלל העייפות והאי נוחות הגופנית ולפעמים גם עקב תחושה שהיא יכולה לפגוע בעובר. מאוד חשוב הקשר הזוגי הפתוח והגלוי על מנת לשוחח על הנושאים האלו וביחד להתגבר על התקופה הזאת.

שליש שני

בתקופה זו מתחילים השינויים הגופניים הנראים לעין. היא כבר הסתגלה למצבה, היא יוצאת מהקונכייה בה הייתה בשליש הקודם. מתחילים להרגיש את התנועות הראשונות של העובר דבר שגורם להעצמת הקשר בין האם לתינוקה וזה מתחיל לתפוס מקום של ממש במשפחה.

צצות גם חששות ומחשבות בקשר לבריאות התינוק כמו למשל "שיולד שלם, " שיולד בריא ",  "שלא ימות" וכו'.

האם צריכה לקבל את הדמות הגופנית החדשה, דבר שיכריעה לגבי החיים המיניים  במשך ההיריון. שינוי זה יכול להוות חלק בלתי נפרד מהיותה אימא, אך במקרים אחרים יכול להוות מצב שמעורר מחדש חששות ומצוקות.

שליש שלישי

לקראת סוף ההיריון בולט מצב של צפייה בו האימא משתוקקת להכיר את תינוקה. היא מרגישה כבר את הלידה מתקרבת ומתעוררים בה תחושות של חשש ופחד לקראת מצב לא מוכר. חששות ופחדים אלו, שברובם היו קיימים במידה כזו או אחרת, מתעצמים עכשיו והם הדאגה לאפשרות שמשהו בלתי צפוי או רצוי יקרה, לפחד מהכישלון שלא תעמוד בצפיות של עצמה או בדאגת האם היא תהיה אימא מספיק טובה לתינוקה. במצב כזה טוב יהיה לאם אם תעשה עבודה על כל התחושות האלו שמציפים אותה, על ידי קריאת חומר בנושא או פנייה לייעוץ אצל אנשי מקצוע בתחום היריון ולידה.

מבחינת גופנית עקב המשקל שהיא נושאת יכולים להתעורר קשיי הרדמות, חוסר נוחות כללית ועייפות יתר.

חששות אופייניות בתקופת היריון

  • רמת אחריות גבוה יותר עם ההבנה שחיי אחר תלויים בנו
  • מעבר השתייכות לדור אחר
  • חשש מפגיעה פיזית
  • חשש מאיבוד החופש והאינטימיות בחיי הזוגיות

 

גורמי סיכון לרגשות שליליים בתקופת היריון

  • נשים שהקשר עם האימות שלהן הוא קשר של אהבה –שנאה
  • נשים שהיו להן בעיות בהריון קודם או אחריו
  • נשים שחיות במצב של אי תמיכה
  • נשים שחוו כל מיני תסמינים בהיריון בלי שום סיבה ביולוגית לכאורה
  • נשים שעברו מצבים של לחץ נפשי עקב חוויות משפחתיות קרובות

שיטות להיפוך עובר

שיטות להיפוך עובר

מאת אביטל טסלר

 

למה בעצם היפוך?

 

ברוב ההריונות, לקראת השלבים הסופיים, העובר מתהפך ועובר למצג ראש. כלומר, ראש העובר מונח מעל האגן. כשמתחילה הלידה, ראש העובר מוביל ולאחריו שאר הגוף. הלידה במצג ראש היא הנוחה והקלה לעובר. ברוב הלידות העובר מצוי במצג ראש, אך לא בכולן. לעתים, חלק העובר המונח בכניסה לאגן אינו הראש אלא דווקא העכוז או הרגליים ואז מדובר במצג עכוז. מצג זה מאפיין שלושה עד ארבעה אחוזים מהלידות.
צורת הלידה הנבחרת (לידה נרתיקית רגילה או ניתוח קיסרי) במצג עכוז, משפיעה על התחלואה, הן של היילוד והן של היולדת. העלייה בתחלואה האימהית נובעת מסיבוכי הניתוחים הקיסריים במצג עכוז בלידה. עיקר התחלואה העוברית נובעת מנזקים הנוצרים בתהליך הלידה, אך גם משכיחות יתר של מומים המאפיינים מצג זה.

בשנים האחרונות פורסמו מחקרים מבוקרים, שהדגימו כי קיים יתרון ברור ליילד בניתוח קיסרי יילוד במצג עכוז. ישנם בתי חולים, שכחלק מהמדיניות שלהם – לא מבצעים לידת עכוז ותמיד מפנים את היולדת לניתוח קיסרי. עם זאת, ישנם בתי חולים שאינם "אוסרים" לידת עכוז אך ממליצים בחום לבצע ניתוח קיסרי.

בשנים האחרונות נשים רבות החלו לבדוק אפשרויות נוספות מלבד הניתוח הקיסרי, על מנת להפוך את עובריהן ממצג עכוז למצג ראש-כדי להגיע ללידה נרתיקית ולא לניתוח. ישנן דרכים שונות להיפוך עובר- החל מהרפואה המערבית- היפוך חיצוני, סגולות שונות, תנוחות וכלה ברפואה סינית, דמיון מודרך והומיאופתיה.

במאמר זה סקירה של שיטות שונות להיפוך עובר, יתרונותיהן וחסרונותיהן:

שיטת ההיפוך חיצוני

היפוך על פי הרפואה הסינית

הומיאופטיה כשיטה להיפוך עובר

רפלקסולוגיה כשיטה להיפוך עובר

דמיון מודרך

 

תנוחות המסייעות להיפוך עובר

סגולות להיפוך עובר על פי היהדות

 

 

 

 

 

שיטת ההיפוך החיצוני -ממצג עכוז למצג ראש

 

כל שינוי מלאכותי של מנח ומצג העובר על ידי הפעלת כוח חיצוני נקרא היפוך.

היפוך חיצוני נעשה מזה שנים רבות; הכוונה היא לסובב את העובר בעודו נמצא ברחם אמו. הפעולה נעשית ע"י רופא מיילד השם ידיו על דופן הבטן ומסובב בעדינות, ובדרך כלל ללא גרימת כאב לאם, את העובר למצג ראש. ההליך נעשה לרוב לאחר שבוע 37 להריון.

מטרת ההיפוך היא להפוך את מצג העובר מעכוז, למצג ראש, שהוא מצג עם סיכונים פחותים לסיבוכים הן לאם והן לעובר.

נשאלות מספר שאלות לגבי ביצוע היפוך חיצוני:

האם ההיפוך הכרחי?

האם ההיפוך בטוח?

האם יש ערך לביצוע היפוך מבחינת האם והוולד?

ומהם הסיבוכים הכרוכים בביצוע ההיפוך?

מחקרים פרוספקטיביים מקריים הצביעו על כך שללא היפוך, 80%-85% ממצגי העכוז המתגלים בסוף השליש השלישי יישארו במצג עכוז עד הלידה. למעשה כ 90% ממצגי העכוז הופכים למצג ראש באופן עצמוני עד לשבוע ה 36 להריון ולכן אין טעם לבצע היפוכים לפני מועד זה. אולם לאחר מועד זה רוב מצגי העכוז יתמידו עד ללידה. נוסף על כך, שיעור הניתוחים הקיסריים בנשים אשר לא הוצע להן היפוך גדול פי שניים לעומת נשים שבהן בוצע היפוך.

הבטיחות בביצוע היפוכים, עם שימוש בתרופות להרפיית הרחם (טוקוליטיקה) או בלעדיו, היא נושא השנוי במחלוקת. התומכים בשימוש בשיטה טוענים שיש לנסות לבצע היפוך ברוב המקרים של המצגים שאינם מצגי ראש, כדי להפחית את התחלואה והתמותה העובריים הכרוכים בלידה לידנית במצג עכוז, מחד גיסא, ולנסות לצמצם את שיעור הניתוחים הקיסריים הכרוכים בעלייה בתחלואה האימהית ובעליה קלה בתמותה האימהית, מאידך גיסא. התוצאות עד כה מראות שפעולת ההיפוך החיצוני בטוחה יחסית. אולם יש גם סיכונים בעקבות הפעולה ולכן יש לבצעה רק במרכזים המיומנים בביצועה, רק בחדר לידה, ורק בסמוך לחדר ניתוח, ובמידה ומופיע סיבוך הדורש התערבות מיידית עוברים מיד לחדר הניתוח ועורכים ניתוח קיסרי.

שעור ההצלחה בהיפוך חיצוני הוא סביב 50% והיה וצלחה הפעולה ברוב המכריע של המקרים יישאר העובר במצג ראש עד ללידה.

הסיבוכים הקשורים בהיפוך חיצוני:

א.ירידה בדופק העובר בזמן ביצוע ההיפוך. השימוש באולטרסאונד תוך כדי ההיפוך מאפשרים לזהות זאת מייד ולהפסיק הפעולה במידה ומופיעים שינויים בדופק העובר. השימוש באולטרסאונד לפני הפעולה מאפשר אף להימנע מהיפוך כאשר חבל הטבור נמצא כרוך סביב העובר, מצב העלול לגרום לשינויים בדופק העובר.

ב.היפרדות שלייה סמוך לביצוע ההיפוך ולפיכך על הנשים העוברות היפוך להישאר כשעה בחדר לידה לצורך ניטור. הניטור יראה אף מקרים בהם הופיעו צירים, דבר המהווה הוראה להמשך מעקב באשפוז.

ג.דימום מהעובר לאם

ד.קרע של הרחם

ה.מוות אימהי

ו. מוות עוברי

היפוך לא נעשה במידה וקיימת הנחיה לביצוע ניתוח קיסרי מכל סיבה שהיא.

בשל החשש מקרע של הרחם עקב ביצוע היפוך, ישנם רופאים רבים שאינם מבצעים היפוך בנשים הרות שעברו ניתוח קיסרי בחתך במיצר התחתון, אולם ישנם מחקרים המדווחים על היעדר סיבוכים של ממש ועל הצלחה בביצוע היפוך בנשים עם ניתוח קיסרי קודם ב 46 מתוך 56מהמקרים ללא קרע של הרחם.

חשש נוסף מהיפוך קיים במקרים שבהם מצג העכוז חוזר לאחר לידת עכוז קודמת. במצב זה החשש ממום רחמי, הגורם להחזרת מצגי העכוז, מרתיע חלק מהרופאים מביצוע היפוך.

 

סוגי מומים רחמיים:

מומים מולדים במבנה הרחם הם ממצא גניקולוגי נפוץ שברבים מן המקרים אינו מאובחן משום שאינו בא לידי ביטוי קליני. על כן, מרבית הנשים אינן מודעות כלל למבנה החריג של רחמן. האבחנה של מום ברחם, נעשית במהלך בירור רפואי בשל אי פריון, הפלות חוזרות או לידה מוקדמת.

הסיבה להופעת מומים מלידה אינה ידועה, אם כי קיים כנראה קשר גנטי:

*מחיצה- מחיצה חלקית, מחיצה מלאה

המצאות מחיצה בחלל הרחם הינה המום השכיח ביותר, ושכיחותו מוערכת בכ- 2% מכלל הנשים. לרחם עם מחיצה יש מבנה חיצוני נורמאלי, אך החלל שלו מחולק ע"י מחיצה לשני חלקים. גודל המחיצה משתנה ויכול לנוע בין מחיצה מרכזית קטנה, עד מחיצה אורכית מן הנרתיק ועד לקצה הרחם, המחלקת אותו לשני חללים ללא חיבור ביניהם.

ככל שהמחיצה ארוכה יותר – גבוה יותר הסיכון להפלות חוזרות.

*רחם הפוך, רחם הפוך חלקית

רחם הפוך פירושו צניחה של גוף הרחם דרך צוואר הרחם כך שלמעשה הרחם הפוך- הפנים יוצא החוצה. כמעט כל המקרים של רחם הפוך קורים לאחר לידה. רחם הפוך שלא לאחר לידה הוא נדיר מאוד ובד"כ קשור לגידולים ברחם.

רחם הפוך חלקית – הרחם הפוך אך לא בולט דרך צוואר הרחם.

רחם הפוך בשלמות – הרחם בולט דרך צוואר הרחם. לעיתים הרחם יכול לבלוט מתוך הואגינה.

השכיחות של רחם הפוך נעה במהלך 30 השנה האחרונות בין 1 ל – 4,000 לידות לבין 1 ל – 100,000 לידות. כיום נוהגים לדבר על שכיחות של אחת ל – 20,000 לידות.

*רחם כפול

היווצרות מום ברחם נובעת, בדרך כלל, מהעובדה שהרחם נוצר משני חלקים נפרדים שמתחברים במהלך החיים העובריים. הפרעה כל שהיא בתהליך זה, כאשר העובר עוד בבטן האם, עלולה להוביל ליצירת רחם "כפול", כלומר רחם עם שני גופי רחם נפרדים.

*רחם חד קרני

כאשר מחצית אחת של הרחם אינה מתפתחת. הרחם מחובר רק לחצוצרה אחת.

 

אילו מצגי עכוז ניתנים להיפוך?

ישנם שלושה מצגי עכוז:

*היילוד מתחיל לצאת מהרחם כאשר הירך שלו מכופפת על הבטן והשוק על הירך.

* כל הרגל, השוק והירך מקופלים לגמרי, ישר כלפי מעלה

*הרגליים יוצאות ראשונות דרך צוואר הרחם.

המצג הניתן להיפוך חיצוני זהו המצג השלישי שנקרא "מצג רגליים" – footling

 

התנאים הדרושים לפני ביצוע היפוך חיצוני:

א. עדיף לבצע היפוך חיצוני סמוך לשבוע 37. סיכויי ההצלחה גבוהים יותר סמוך למועד זה.

ב.כמות מספקת של מי שפיר.

ג. ניטור דופק לב העובר תקין לפני ביצוע הפעולה.

ד. שלא תהיה ירידת מים.

ה. אישה ולדנית עם עובר שאינו גדול במיוחד. ניתן לעשות היפוך חיצוני גם באשה מבכירה אולם אחוזי ההצלחה נמוכים הרבה יותר.

כיצד נעשית פעולת ההיפוך:

  1. היולדת מתקבלת לחדר לידה ומחוברת לניטור עוברי למשך מחצית השעה.

2.אולטראסאונד מאמת שהעובר אכן נמצא במצג עכוז.

  1. מוחדר עירוי לאם ודרכו ניתן חומר המשקיט ומרגיע כל פעילות רחם (ריטודרין) למשך 30 דקות.
  2. שני רופאים מיילדים משמשים יחדיו; האחד בסיוע אולטרסאונד ממוקם על לב העובר וצופה בו כל עת ביצוע הפעולה, והרופא השני מבצע את תהליך ההיפוך.
  3. המיילד המבצע היפוך ממשש את העכוז, מרימו מהאגן ובאופן שכזה רוב העוברים מטים ראשם לכוון צידי בטן האם ואז, בד"כ עצמונית או בסיוע המבצע, מושלם הסיבוב. בד"כ פעולת ההיפוך מסתיימת תוך דקות.
  4. היה וצלחה פעולת ההיפוך, מומלץ להמשיך ולנטר את דופק העובר כמחצית השעה.
  5. היה ולא צלח ההיפוך לאחר מקסימום 10 דקות, מופסקת הפעולה.
  6. אם ליולדת סוג דם שלילי, היא תקבל בכל מקרה זריקת אנטי-די לאחר ההיפוך.

היפוך עובר על פי הרפואה הסינית

מהי הרפואה הסינית?
הרפואה הסינית היא רפואה עתיקת יומין שספרותה המקצועית בת 2500 שנה. כיום כ 25% מאוכלוסיית העולם נעזרים בה. הרפואה האלופטית המערבית והסינית הן כיום 2 המערכות הרפואיות הדומיננטיות בעולם ולאחרונה שיתוף הפעולה ביניהן גדל.
מערכת רפואית זו פותחה ע"י גדולי המלומדים והמדענים בהיסטוריה הסינית. תלמידי חכמים אלה רשמו את התיאוריות והניסויים הקליניים שלהם באלפי ספרים שהועברו בדייקנות מדור לדור. קיימים כ 30-40 אלף (!!) ספרים העוסקים ברפואה סינית שנכתבו לפני המאה ה- 20 בלבד! ומאז, אלפים רבים של מאמרים וספרים נכתבו והוצאו לאור בסין, טייוואן, סינגפור, הונג קונג ולאחרונה גם בעולם המערבי.

כיצד פועלת הרפואה הסינית?
מטרת הרפואה הסינית היא לכונן איזון והרמוניה בגוף ובנפש. את אלה ניתן להשיג ע"י איזון בין יין ויאנג, בין חמשת האלמנטים: אש, אדמה, מתכת, מים ועץ, בין האיברים הפנימיים השונים, ובין צ`י (אנרגיה), דם ונוזלי גוף. האיזון מושג ע"י חיזוק האנרגיה הבריאה של הגוף תוך סילוק ותקיפת גורמי מחלה.
ברפואה הסינית מחלה נחשבת לחלק בלתי נפרד מבעיה רחבה יותר שלעיתים מוסתרת מאתנו. לעומת הרפואה המערבית המדגישה את המחלה עצמה, ברפואה הסינית הסימפטומים של הפציינט הם רק חלק מהתמונה הכללית. המטרה היא לאזן גוף ונפש כיחידה אחת. עקרון זה ידוע בשם "הוליזם".

כמה מילים על יין ויאנג:
יין ויאנג הם עקרון דיאלקטי לפיו ניתן להבין חלק, רק מתוך שיוכו אל השלם. יין ויאנג הם תוויות המסבירות כיצד פועלים דברים ביחס אחד לשני וביחס ליקום. אין דבר מוחלט: יין ויאנג משתנים ומנוגדים זה לזה. יין מייצג קור, מנוחה, חושך, כיוון כלפי מטה, הפנמה בעוד יאנג הוא ההפך: אור, חום, סטימולציה, תנועה. כל דבר מורכב מיין ויאנג (דוגמא: יממה). כל דבר ניתן לחלוקה נוספת של יין ויאנג. יין ויאנג יוצרים זה את זה ונהפכים זה לזה (כמו שיום הופך ללילה).

המרידיאנים וזרימת אנרגיה:
הגוף מרושת במסלולים אנרגטיים (מרידיאנים) המחברים כל איבר בגוף במסלול מסוים, עד לקצה גפה. לאורך המסלולים הללו ישנם נקודות דיקור ולאורכם זורם צ`י.
גניקולוגיה ומיילדות סינים:
כבר בשנת 200 לפנה"ס התייחסו למחלות גניקולוגיות/מחזור והריון בספר הקלאסי: YELLOW EMPERORS INNER CLASSIC. כיום הגניקולוגיה היא חלק בלתי נפרד מרפואה פנימית הכוללת תחומים כמו רפואת עיניים, ילדים, פסיכיאטריה, נוירולוגיה, גריאטריה, אונקולוגיה, יורולוגיה, אף אוזן גרון ועוד.
הגניקולוגיה הסינית מתחלקת ל 5 חלקים:
* מחלות מחזור כולל תופעות קדם וסתיות וגיל מעבר.
* הפרשות וגינאליות.
* מיילדות (הריון ולידה).
* POST PARTUM – התקופה שלאחר הלידה.
* אחרים: מחלות מודרניות כגון שרירניות, סרטן, חזה פוליציסטי ואחרים.
היפוך מצג עכוז נידון תחת קטגוריית הריון ולידה.

סיבות היווצרות מצג עכוז:
שלית פתח

שליה נמוכה מאוד
שרירי רצפת אגן חלשים כתוצאה מהריונות מרובים
עודף מי שפיר
שרירניות או ציסטות
צורת רחם לא תקינה

הרפואה הסינית מבדילה בין מצג עכוז כתוצאה מחוסר אנרגיה (צ`י) ובין מצב של תקיעות אנרגיה שאינו מאפשר תנועה וטרנספורמציה בגוף. בשני המקרים הטיפול דומה.
לרוב, הדיאגנוזה נעשית בעזרת אולטרה סאונד. זמן מומלץ להתחלת היפוך הוא בין השבועות 32-36 או 36-39.

 

כיצד מתבצע היפוך על פי הרפואה הסינית?

היפוך מתבצע בעזרת דיקור ומוקסה (חימום בעזרת צמח ה –לענה) בנקודה הנמצאת בקצה האצבע הקטנה של הרגל.

מחקר מערבי הראה שחימום נקודה זו מגביר את הפרשת הפרוסטגלנדינים והפרשת אסטרוגן מהשליה. שני אלה מעודדים תנועות עובר.
לפי הרפואה הסינית המסורתית, נקודה זו מסמלת את המעבר בין מרידיאן יאנג למרידיאן יין ובכך מאפשרת תנועה ממצב יאנג (ראש למעלה) למצב יין (ראש למטה).

המרפא הסיני מוודא מצג עכוז ביום הטיפול.

לאחר מכן על האישה לשכב פרקדן, רצוי עם כרית מתחת לראשה וכרית נוספת מתחת לברכיה. יש לקרב שני סגרי מוקסה בוערים אל נקודה המצויה בקצה האצבע החמישית של כל כף רגל קירבתם אל האצבע אמורה ליצור תחושת חום נעימה ולא צריבה. יש לעבוד מתוך קשב לאישה ההרה, ולהרחיק את הסיגרים מעט, אם הם קרובים מדיי. על הטיפול להימשך בין 10 דקות ל-15 דקות, אלא אם כן המטופלת אינה חפצה בכך מכל סיבה שהיא.

יש לחזור על הטיפול לפחות פעם ביום, ורצוי פעמיים ביום, למשך חמישה ימים.

לאחר מכן יש לבצע בדיקת אולטרה-סאונד כדי לבדוק אם העובר התהפך. רק אם העובר נותר במנח העכוז, יש לחזור על הפרוצדורה למשך חמישה ימים נוספים. (אם לא בודקים זאת, עלול העובר לעבור למצג ראש, אך בהשפעת הטיפול המתמשך להוסיף להסתובב ולחזור למצג עכוז).

 

ישנן גרסאות שונות לטיפול אך עיקרן הוא זהה:

  • טיפול בן 7 ימים, שלאחריו בדיקת אולטרה-סאונד, ואז, בעת הצורך, טיפול בן 7 ימים נוספים.
  • טיפול רצוף בן שבוע-שבועיים.
  • דיקור הנקודות בעזרת מחטים סיניות ורק אז חימומן עם סגרי מוקסה.
  • חימום הנקודות כאשר האישה השוכבת פרקדן מניעה את אגנה בעדינות לצדדים.
  • חימום הנקודות כאשר האישה כורעת על ברכיה ומרפקיה ומניעה את אגנה בעדינות לצדדים.

 

ההסבר הסיני:

בזמן הלחיצה על הנקודה – "מגיעים אל היין"- מגיעים אל איבר המין הנשי; ההפך מיאנג. על נקודה זו נאמר שמתחלפת בה האנרגיה היאנגית של מרידיאן שלפוחית השתן עם האנרגיה הינית של הכליות. באופן דומה פועלת הנקודה, ההופכת את העובר ממצב יאנגי בו ראשו כלפי השמיים, למצב יני בו ראשו כלפי האדמה. כך יוכל ´להגיע אל הין´, כלומר אל תעלת הלידה והנרתיק, כשהוא מוכן לדרך.

 

ההסבר המערבי:

נמצא שגירוי הנקודה בעזרת סיגר מוקסה, המעורר יצור מוגבר של הורמוני-אם (אסטרוגן שחלתי ופרוסטגלנדינים), מעודד את דפנות הרחם להתכווץ, וכתוצאה מכך מתגברת הפעילות העוברית. עלייה זו בתנועתיות העובר היא אחד המאפיינים המדהימים ביותר של המוקסיבציה, וכמעט כל הנשים חשות בה במהלך החצי השני של 15 דקות הטיפול, לעיתים רבות גם לאחר שהגירוי הסתיים (מצד שני, המטופלת עשויה גם שלא לחוש בדבר).

 

מתי אין לבצע את ההיפוך?

ישנם מקרים בהם לא כדאי לקחת את הסיכון, ויש להימנע מביצוע הטיפול. בתחילת הפגישה, כחלק משיחת ההיכרות והתשאול, יש לוודא שהאישה אינה סובלת מאף אחד מהמקרים הבאים (הערה: מטפלים רבים אינם מקפידים בנושא זה, ועדיין לא ידועות תופעות לוואי לטיפול).

* הריון תאומים – קיים סיכון נדיר שהראשים יסתבכו זה בזה או שחבלי הטבור יידחסו.

* לחץ דם גבוה – הפרוצדורה עלולה להעלות את לחץ הדם, לכן כדאי להימנע ממנה בנשים עם לחץ דם גבוה ממילא. ככלל, יש לנהוג במשנה זהירות בנשים הרות עם יתר לחץ דם.

* דימום בהריון – שוב, יש לנהוג במשנה זהירות בכל אישה בעלת היסטוריה של דימום הריוני.

* דם האם שלילי– לא ניתן לדעת את סוג דמו של העובר, ויתכן שאינו זהה לזה של האם. אם האם שלילית, הסיכון בהיפוך העובר הוא עירוב דמו בדמה (בעקבות הפרדות שליה או מעבר מי שפיר לתוך כלי הדם (תסחיף מי שפיר).בכל הריון יש מעבר של כדוריות דם מהעובר לאם. אם העובר הוא בעל סוג דם חיובי והאם היא בעלת סוג דם שלילי היא עלולה ליצר נוגדנים כנגד כדוריות הדם בעלות החיוביות של העובר. כתוצאה מכך יכול להיגרם הרס כדוריות דם אצל העובר ולגרום לו אנמיה.

 

חשוב שההיפוך יתבצע על ידי מטפל מוסמך, בכיר ומנוסה.

הומיאופטיה – כשיטה להיפוך עובר

 

מהי הומיאופטיה?

הומאופטיה היא שיטת ריפוי שנוסדה בגרמניה לפני כ 200 שנה ע"י הרופא והכימאי ד"ר סמואל הנמן. "הומיאו" פירושו דומה ו "פטיה" פרושה מחלה. התרופה ההומאופתית דומה למחלה, ובכך מעוררת את כוחות הריפוי הטבעיים של הגוף להתגבר עליה.

טיפול הומיאופטי הנו בראש ובראשונה טיפול הוליסטי. משמע שכל הסימפטומים, אותו מכלול שלם של תופעות מטרידות מהן סובלים האם והעובר (שמנח העכוז הוא כאמור חלק ממכלול זה), מאווייה והרגישויות האישיות שלה נלקחים כולם בחשבון.

הטיפול ההומאופתי, כולל מתן תרופה אחת ויחידה למכלול הסימפטומים. התרופה (המכונה בהומיאופטיה "רמדי") ניתנת במינון מזערי ואינה כוללת תופעות לוואי בלתי רצויות. כל רמדי מבוסס על חומר טבעי אחד, ועובר תהליך פרמקולוגי ייחודי, הכולל דילול וניעור. בזכות תהליך ייחודי זה, הרמדי משפיע בו זמנית הן ברמה הגופנית והן ברמה הנפשית. אם כך, בעקבות טיפול הומיאופטי המותאם כאמור באופן אישי, יתהפך גם העובר, זאת כחלק מהשבת האיזון הכללי.

להיפוך מסוג זה יש משמעות רבה. עובר המתהפך לבד כחלק מאיזון של מערכת שלמה מבטיח בריאות טובה יותר הן לו והן ליולדת. ההיפוך כאן נעשה כחלק מתהליך כולל, לא מנותק מהאם ומההריון ולא פחות חשוב מכך, אין לו תופעות לוואי. טיפול הומיאופתי מקצועי ואמין מחזק את האם והעובר ומבטיח לידה קלה ובריאה יותר . וכמובן- לידה נרתיקית ברוב המקרים.

מתי כדאי להגיע לטיפול? כמה שיותר מוקדם. מכיוון שהרמדי עובד על מכלול האדם, וההיפוך הוא רק חלק ממכלול הסימפטומים, ככל שתקבל היולדת את הרמדי מוקדם יותר, כך סיכוייה לבריאות שלמה ולמנח תקין גדולים יותר.חשוב לציין, כי מכיוון שהרמדי הומיאופתי משפיעה על מכלול האדם, גם אם מסיבות טכניות, לא התהפך העובר. האישה זוכה להחלמה מהירה מן הניתוח, לא סובלת מכאבים חזקים מידי ויכולה לחזור לתפקוד מהר יותר.

עד היום לא נעשו מחקרים מסודרים על אחוזי הצלחה בהומיאופתיה כנגד הרפואה הקונוונציונלית. אולם ממטאנליזה של מחקרים רבים, לפי הסטנדרטים המחמירים ביותר אחוזי ההצלחה היו כ 75%.

 

חשוב שההיפוך יתבצע על ידי מטפל מוסמך, בכיר ומנוסה.

רפלקסולוגיה – כשיטה להיפוך עובר

 

רפלקסולוגיה מהי?

רפלקסולוגיה – תורת כף הרגל, הנה אחת משיטות הטיפול העתיקות בעולם ומקורה במצרים העתיקה.

מקור המילה רפלקסולוגיה הוא המילה השתקפות (Reflection).

עיקרון הטיפול הרפלקסולוגי מבוסס על ההנחות כי כף הרגל הנה ראי של הגוף ומצבו הבריאותי, הגופני והנפשי משתקף בה, וכי באמצעות עיסוי ולחיצות בכף הרגל, הרפלקסולוג מגרה ומעורר את יכולות הריפוי הטבעי של הגוף.

הטיפול הרפלקסולוגי פשוט, נעים ולא חודרני. ע"י עיסוי והפעלת לחץ בנקודות ייצוג האיברים בכף הרגל אנו מגרים ומרגילים את הגוף לנצל את כוח הריפוי הטבעי שבו.

הטיפול הרפלקסולוגי מתאים לכל גיל, מתינוק בן יומו ועד קשיש, מחזק את מערכות הגוף והנפש, עוזר להתמודד עם בעיות אקוטיות ונותן תמיכה והקלה במצבים קשים וכרוניים. הטיפול אף מסייע בהגברת חילוף החומרים, מביא לרגיעה, שחרור והרפיה.

עצם המגע עם כפות הרגליים יוצר אנרגיות חיוביות המועברות אל כל הגוף ומקנות לו את הכוח לפרוץ מחסומים, יכולת ההקשבה שלנו לגופנו משתפרת ובכך מאפשרת לגוף להפעיל את כוח הריפוי הטבעי הקיים בו.

ע"י עיסוי והפעלת לחץ בנקודות ספציפיות בכף הרגל ניתן לגרות את הרחם ועל ידי כך לשנות את תנוחת העובר ברחם. הטיפול נעשה בשכיבה, ועשייתו בשבועות 34-38 עשויה להביא להיפוך העובר.

 

חשוב שההיפוך יתבצע על ידי מטפל מוסמך, בכיר ומנוסה.

דמיון מודרך – כשיטה להיפוך עובר

דמיון מודרך- שיטה המאפשרת לאדם להתמודד עם בעיות רגשיות וגופניות, ע"י שפת הדימויים הפרטית שלו. באמצעות הרפיה פשוטה, הגוף והמוח מתנתקים בהדרגה מהסביבה ונכנסים למצב של רגיעה שכתוצאה ממנה, יכולות ותפקודים גופניים משתפרים.

 

מהי שיטת קיי?

שיטת קיי, המבוססת על הרפיה עמוקה בשילוב טכניקות שונות של דמיון מודרך, מספקת מענה לטווח רחב ביותר של בעיות, גופניות וגם נפשיות: פחדים, חרדות ופוביות; שינוי הרגלים – עישון, אכילה נכונה, כסיסת ציפורנים, ניהול זמן וכו'; בעיות שינה, התמודדות עם מתחים, וכן מצבים גופניים שונים, החל ממחלות פסיכו-סומטיות וכלה במחלות "אמיתיות" (לפי לואיז היי, שספרה "אתה יכול לרפא את חייך" הוא ספר חובה לכל מי שרוצה לשלוט בחייו, כל מחלה היא פסיכו-סומאטית). לאישה ההרה מאפשרת שיטת קיי שליטה כמעט מלאה בלידה.

 

אבן היסוד של השיטה היא ההרפיה- טכניקות הרפיית המתחים מאפשרות יותר שליטה במצב.

ההרפיה הגופנית מביאה גם להרפיה של החלק המודע והביקורתי בנפש, ולחשיפת התת מודע. כמו בשינה, שבה הגוף רפוי, ופתאום אנחנו מוצאים את עצמנו מאמינים לכל מיני דברים בלתי אפשריים המתרחשים בחלום כך גם במצב של הרפיה יזומה, אנחנו יכולים להביא את עצמנו למצב שבו נוכל לשנות את גופנו ואת תחושותינו ב"דרך עוקפת אינבו". הדרך הזו יכולה לעבוד גם במצב של ערנות מלאה, אם אנחנו מאפשרים לעצמנו לנטרל את הגורם הביקורתי ולהאמין ביכולותינו. הדמיון המודרך הוא החוליה המקשרת בין סרט טוב לבין חלום: בסרט החושים מודרכים אבל אין מקום לדמיון. בחלום התת מודע לוקח אותנו למחוזות שהוא מחליט, ללא הדרכה מבחוץ.

לכן בנוסף להרפיית מתחים, כוללת שיטת קיי גם טכניקות אלחוש המבוססות על דמיון מודרך.

 

היפוך עובר על פי שיטת קיי:

בשנת 1981 נעשה מחקר בארצות הברית ובו השתתפו מאתיים נשים שעובריהן לא התהפכו למצג ראש עד השבוע ה-36 של ההיריון. מאה מהן קיבלו הדרכה בהרפיה ובדמיון מודרך, ומאה אחרות עברו היפוך ידני (הליך שיכול להיות כואב) או לא קיבלו שום טיפול. הממצאים הפתיעו גם את החוקרים: מתוך קבוצת הביקורת, 26 תינוקות התהפכו עד הלידה. חלק מהתינוקות שעברו היפוך ידני, התהפכו בחזרה. בקבוצת הדמיון המודרך, 81 תינוקות התהפכו למצג ראש. השערת המחקר הייתה שיידרשו כ-10 מפגשים בממוצע כדי להפוך תינוק. למרבה ההפתעה חלק מהתינוקות התהפכו כבר אחרי טיפול אחד, והממוצע עמד על שתי פגישות בלבד.

ההסבר הוא פשוט: לפעמים הסיבה לכך שהתינוק לא התהפך נעוצה במתח שבו נמצאת האם. זה יכול להיות פחד מפני הלידה הקרבה, אך גם מתחים שאינם קשורים להריון, כגון מעבר דירה, מערכות יחסים וכו'. הרפיית המתחים היא השלב הראשון. הדמיון המודרך יכול לעבוד כ"אינבו", ותהליכים שהאם מדמיינת יכולים לקרות גם במציאות.

 

חשוב שההיפוך יתבצע על ידי מטפל מוסמך, בכיר ומנוסה.

 

תנוחות המסייעות להיפוך עובר

תנוחות אלו נועדו למנוע התבססות העובר באגן במצג עכוז ובכך לספק לו הזדמנות נוספת להתהפך (ולהתבסס מאוחר יותר עם ראשו למטה). את התנוחות מומלץ לבצע מספר פעמים ביום למשך כ-15 דקות בכל פעם. מומלץ לבצען על בטן ריקה ובשעה בה העובר פעיל לקבלת השפעה מקסימלית.

 

"עמידת נר" – מבוצעת כנגד קיר. הקפידי לרפד בעזרת כריות את פלג הגוף התחתון. לשכב עם הישבן רחוק מהקיר ולהשעין את כפות הרגליים על הקיר שישמשו כתמיכה להעלאת הירכיים למעלה. יש לבצע תרגיל זה 3 פעמים ביום במשך 15 שעה.

הדגש בתנוחה זו הוא שעל הירכיים להיות גבוהים מהכתפיים.

"ברכיים-חזה" – כאשר הישבן מונף באוויר, גבוה מעל הראש והחזה הצמודים לרצפה.

שיטה נוספת להשגת תנוחה דומה ממליצה על שכיבה על קרש אלכסוני (החלק העליון בגובה 30 ס"מ מן הרצפה). על האישה לשכב על גבה, עם הראש כלפי חלקו הנמוך של הקרש, בעוד ברכיה כפופות וכפות רגליה מונחות שטוחות).

"זחילה"– על האישה ללכת על 4 בבית. בפעולה זו- הרחם נע קדימה וכך גם ראש העובר נע קדימה.

"השמעת מוסיקה בשכיבה" – כאשר האישה בשכיבה על גבה להשמיע מוזיקה לתינוק ולהוביל אותה לכיוון הנרתיק ממש להוביל מלמעלה למטה, התינוק נמשך אל הצלילים

"כוון פנס בשכיבה" – כאשר האישה שוכבת להאיר עם פנס לכיוון הבטן התחתונה, דבר האמור למשוך את העובר לכוון את ראשון בכיוון האור. התינוק " בא אל האור".

"קור" – לשים קרח על החלק העליון של הבטן- דבר המפריע לעובר והוא מתהפך כדי להתרחק מהקור.

"קולות" – אגן האישה הוא כמו תיבת תהודה- אוסף אליו קולות שגורמים לתינוק להתהפך.לשיר לעובר, להשמיע אליו קולות נמוכים בתחתית הבטן- כל אלו גורמים לעובר להתהפך.

סגולות להיפוך עובר – על פי היהדות

א. קבלה היא שכאשר נמצא עובר מהופך יש לבדוק את כל ספרי הקודש בבית ולראות אם כולם מונחים ישר ולא מהופכים ולסדרם בצורה נכונה

ב. סגולה מהרב ישראל יעקב פישר זצ"ל, לאישה לפני לידה, כשהתינוק במצב "עכוז" לילך ל"סטף" ולשתות מים מהמעיין. הסגולה היא רק בחודש התשיעי. על הבעל לשתות מים מהמעיין ולהעביר מפה לפה לאישה. אין לפרסם את העניין בטרם ביצועו – הנחייה מפורשת מפיו לכל עניני הסגולות.

ג. לימוד ספר הזוהר מועיל וגם פתיחת ארון הקודש בימים בהם קוראים בתורה וכן להקפיד לומר אמת ולעסוק בתורה ביתר עוז באותם הימים.

ד. סגולה ידועה מהסטייפלר: שתלך האישה על ארבעותיה מהלך ארבע אמות אנא ואנא בביתה.

מקורות

 

  1. אלישר, א. (2003), 'הרפואה הסינית לרשותך', תל אביב
  2. בן סעיד, ר. (2004), 'היפוך עובר דמון מודרך', זיכרון יעקב: פסיכודרמה ומדיטציה.
  3. בר, ע. ורוזין, ט. (1994), 'המדריך הישראלי להריון ולידה', תל אביב: זמורה ביתן
  4. סלע,ק. ( 2004), 'היפוך מצג עכוז על פי הרפואה הסינית המסורתית', תל אביב :אמנות הלידה.
  5. קנטי., ח. ( 2004), 'היפוך חיצוני ממצג עכוז למצג ראש', תל אביב: עיתון הארץ
  6. שנקר , י.ואלחלל, א. (1998), 'ההיריון היולדת והלידה', ירושלים:הוצאת גרפית
  7. שעיה, מ (1998), 'דילמות מיילדותיות והלכה', ירושלים.
  8. Robertson .A.(2003) , ‘If your baby is breech’: birth international
  9. Breger ,C.L , (2003), ‘birth surprise in jerusalem’, Jerusalem : Midwifery Today
  10. Glezerman. M (2006), ‘five years to the term breech trial: the rize and the fall of a randomize controlled trial’, Petach Tikva, American journal of Obstetrics and Gynecology

 

מאמר זה הוגש על ידי אביטל טסלר, כעבודה בקורס מדריכות הכנה ללידה של המרכז הישראלי לחינוך ללידה

העבודה נבדקה ואושרה על ידי רכזות הקורס

© כל הזכויות שמורות למרכז הישראלי לחינוך ללידה

פרסם כאן

design & development: The E

 

פעילות גופנית ההיריון, אחרי לידה ובזמן ההנקה

פעילות גופנית ההיריון, אחרי לידה ובזמן ההנקה

 

מאת: ויוי וגנר

 

באופן כללי כשאנו עוסקים בפעילות גופנית , הדם שלנו זורם יותר טוב. חמצן מגיע ביתר קלות לכל חלקי גופנו, אנחנו מרגישים הרבה יותר חיוניים, המפרקים שלנו גמישים והשרירים חזקים. איכות השינה משתפרת ועוד.  עוד יותר נכון הדבר כשמדובר בתקופה שהגוף שלנו עובר שינויים כל כך גדולים ומשמעותיים כמו בתקופת ההיריון.

פעילות גופנית בהיריון חשובה ואף חיונית.

נמנה כמה הנחיות חשובות לביצוע פעילות גופנית בצורה טובה ובטוחה.

 

הנחיות לפעילות גופנית בהריון

 

נדגיש פה שפעילות גופנית בתקופה זו מותרת רק לנשים עם הריון תקין ואחרי בדיקה רפואית המאשרת זאת

 

*הפעילות מותאמת לצורכי הגוף, שלב ההיריון וצורת גוף האישה

*לא מתחילים " קריירה ספורטיבית "בתקופה הזאת

*הפעילות צריכה להיות מהנה

*להימנע מתנועות חדות, ומשינויי כוון פתאומיים

*להימנע מקפיצות וניתורים

*פעילות אירובית מתונה כגון הליכה, שחייה

*הקפדה על מנוחה והרפיה

*לנשום באופן טבעי ושוטף. אין לעצור את הנשימה בעת מאמץ

 

פעילות גופנית אחרי לידה

 

בתקופה זו, בה שרירי רצפת האגן והבטן אינם מתפקדים בצורה נורמאלית האישה תהיה חשופה לפתח בעיות בעמוד השדרה, דליפות שתן (UI) וצואה וצניחת אברי מין אם היא לא תקפיד על פעילות מתאימה. לפיכך בתקופה זו צריכה האישה לנוח הרבה, להקפיד להימנע ממאמצים כמו: פעילות גופנית מאומצת הכוללת ניתורים ותרגילים לחיזוק שרירי הבטן הקלאסיים (משכיבה לישיבה), נשיאת משאות כבדים (הרמת הילדים, סחיבת סלים וכו'), עצירות ושיעול כרוני.

בתקופה זו כדאי לחזור על התרגול שבוצע בתקופת ההכנה ללידה: נשימות מהבטן (כדי לשפר את החזרה הורידית, תנועת המעיים וחיזוק שרירי הבטן הרוחביים), תרגול שרירי רצפת האגן ותרגילי מתיחה .

 

לאחר תקופה זו ועל פי תחושות הגוף שלה, תוכל האישה לחזור בהדרגתיות לפעילות גופנית  שאליה הייתה רגילה לפני ההיריון. על מנת לא ליצור מתח ועומס מיותר, הדבר הכי טוב בשבילה יהיה להמשיך בהתחלה עם אותה פעילויות שהייתה רגילה אליה במשך תקופת ההיריון.

 

בתנאים רגילים קצת מאמץ לא יהיה מסוכן. הכול קשור ביחס לכושר הגופני, לסגנון החיים בזמן ההיריון ועוד. בכל מקרה הדרגתיות ומתינות הן מילות המפתח כאן.

 

הנקה ופעילות גופנית

 

נקדים ונאמר שהנקה ופעילות גופנית  מתיישבים האחד עם השני.

יתרונות עיסוק בפעילות גופנית לאימא המניקה

 

  • חזרה מהירה יותר למשקל הגוף  שלפני ההיריון
  • תחושות חיוביות יותר ביחס לעצמה, אל האימהות שלה ולקשר עם בן זוגה
  • משפר את הכושר הגופני ואת כל התוצאות החיוביות שמצב כזה גורם

 

 

המלצות לזמן הזה

 

* לרבות בשתיית מים, כשלושה ליטר ליום

*  ללבוש חזייה מתאימה הנותנת תמיכה טובה

* להתחיל בפעילות אחרי ההנקה

* לשמור על הרגלי תזונה מאוזנים. חשוב שאימא מניקה תצרך כ500 קלוריות נוספות ליום    ולא תפתח אובססיה בקשר לירידה משקל מהירה

* במקרה של כאבים ,להניח על השד קומפרסים חמים ולא להפסיק להניק

 

חזרה לפעילות גופני לא רק טובה לאימא, אלא גם לחלב שלה שיכול להתגבר בכמות של כחצי כוס ליום. מחקרים שנעשו במחלקת התזונה של אוניברסיטת קליפורניה בהשוואת חלב של קבוצת אמהות מתאמנות וקבוצה שלא, הראו שישי עליה בכמות החלב המיוצר אבל לא בהרכבו באמהות העוסקות בפעילות גופנית על אלו שלא. עוד סיבה טובה לעסוק בפעילות גופנית מתונה אחרי הלידה.

 

העלייה  בייצור יכול להיות של כ50 עד 100 מילי ליטרים ליום, זאת אומרת כחצי כוס ליום.

במחקר נוסף שנעשה בנושא, הוכח כי פעילות גופנית מתונה שמבוצעת כ4-5 פעמים בשבוע אחרי 6-8 שבועות של הלידה אין השפעה שלילית על ההנקה והיא משפרת את הכושר הגופני של האישה.

.

 

 

מסקנות

 

 

  • להקשיב לסימני הגוף ולא למהר לחזור לשגרת האימונים שהיינו רגילים אליה לפני ההיריון
  • מתינות והדרגתיות הן מילות מפתח בחזרה לפעילות גופני אחרי לידה
  • חשוב לשלב בשגרת האימונים תרגילים לחיזוק ריצפת האגן
  • כל אישה תיצור את"האימהות" הטובה ביותר עבורה. מי שהייתה רגילה לעסוק בפעילות גופנית לפני ההיריון, תשלב את האימונים בצורה טבעית בשלב הזה של חייה. הכי חשוב הוא לשמור על איזון טוב בין גוף לנפש  דבר שיתרום רבות לאמהות העוסקות בספורט. איזון יכול לתרום תרומה גדולה בשטח זה.
  • פעילות גופנית לא גורמת שום נזק להנקה ההיפך הוא הנכון. פעילות גופנית תורמת לעליה קטנה בכמות יצור החלב, תחושה גופנית ורגשית טובה יותר ומכאן חשיבותה.

 

 

ויוי וגנר: מורה לחינוך גופני בעלת תואר B.A

מדריכת התעמלות לנשים בהיריון ואחרי לידה

מלווה נשים בהיריון בלידה ואחרי הלידה

מדריכת הנקה

 

מצבי רוח משתנים בהריון

מצבי רוח משתנים בהריון

הריון יכול להיות מהנה מאוד במיוחד, אם הוא בא מהחלטה רצונית ומחושבת.

מדובר על תקופה בה חלים שינויים רבים לא רק כאלו שאפשר להבחין  בגוף האישה אלה גם בתוך גופה ובמיוחד גם בנפשה.

אופייני מאוד אצל נשים בהריון הם מצבי הרוח המשתנים בלי שום סיבה כביכול הנראית לעיין. אפילו שכולם יודעים שהריון אינו מחלה ,הוא מביא עמו הרבה שינויים הדורשים את תשומת הלב, על מנת שבסופו של תהליך ייוולד תינוק/ת בריא/ה.

בתקופת ההיריון נרקמים הרבה חלומות מסביב לתינוק שייוולד. איך הוא יראה, למי הוא יהיה דומה וכמוכן קיים גם החשש שאולי משהו לא כשורה, במיוחד אם זה הריון ראשון.

אפילו בהריונות תקינים שעוברים על מי מנוחות יש ימים של בלבול, לחץ ומתח.

בתקופה הזאת האישה זקוקה להרבה יותר הפגנת חיבה. היא צריכה להרגיש נאהבת וחשוב שהיא תוכל לבטא את הצורך הזה.  כך היא תוכל ביתר קלות ובשמחה לטפח ולשמור על עצמה ועל תינוקה.

על אף שההיריון מתרחש בגוף האישה הוא תהליך שמערב לא פחות את בון הזוג, המשפחה והסביבה הקרובה. הבאת ילד לעולם הינו נושא המשפיע על כל משיש לו חלק בעולמה של האישה.

בזמננו יש הרבה מקורות מידע בנושא הריון ולידה. חשוב מאוד ורצוי להיות מעודכנים בדברים שיכולים לעזור לאישה ולתינוקה לעמוד כשחקנים הראשיים. למצוא את אורח החיים המתאים ביותר, ללמוד להאזין לגוף ולסימנים שזה משדר.

כל אישה וכל היריון הם מיוחדים במינם וקיימים דרכים שונות ומגוונות לחוות אותו. כל הדרכים מוצלחות אם נזכור שזו תקופה מיוחדת ומופלאה של יצירה עבור האישה, תינוקה ובני משפחתה.

 

ויוי וגנר

 

מי הבוס בלידה שלי ?

מי הבוס בלידה שלי ?

לידה הוא תהליך נפלא וניתן להגדירו כנס. אבל האמת היא שיש הרבה מאוד גורמים בגוף שלנו המשפיעים עליו וגורמים לו להיות כזה.

טוב תעשי אם תכירי מקרוב את המשפיעים העיקריים ואת המנוע העיקרי של הלידה שתמיד "מסתתרים" מאחורי הקלעים, אך למעשה הם אלו האחראים על כל התהליך המופלא הזה.

קוראים להם הורומוני לידה, והם הורמונים שחברו יחדיו על מנת לעזור להביא את תינוק לאוויר העולם בדרך טבעית ועוצמתית במיוחד.

הורמוני לידה

חשוב להבין שהמקום במח האחראי להפרשת הורמוני הלידה

אוקסיטוצין : הורמון אחראי על כיווצי הרחם ז"א הצירים ,הורמון שזקוק לאווירה שקטה

 

 

ללידה קצב משלה

ללידה קצב משלה
מאת : ויוי וגנר

לתהליך הלידה כל כך הרבה וריאציות מבחינת זמן משך וצורה שהוא מתבטא, שקשה מאוד ליצור הכללה .
יש לידות שנמשכות ימים ויש לידות שנמשכות שעות ספורות.לכן קשה מאוד לייעץ לאישה שעומדת לפני לידה, במיוחד אם זו לידה ראשונה, על הדרך הכי טובה לעבור את הרגע הזה.

קשה מאוד לנבא מה יהיה האופן שכל התהליך יתרחש.  לכן, ההכנה הכי טובה שאפשר להציע היא לספק את כל מידע האפשרי, סביבה שקטה ותומכת שתרגיש חופשייה לשאול ולהביע את חששותיה ודאגותיה פחדיה ותקוותיה.

המטרה בעצם היא להעצים את הידע של האא לגבי המכניזם המופלא של הלידה ולעודד אותה לשמוע את מה שגופה מכתיב לה יחד עם האינסטינקטים שלה .
הדרך שבה אישה מתמודדת בצורה רגשית ופסיכולוגית עם הלידה שלה לא רק ישפיע על תהליך הלידה אפילו בהרבה מקרים יקבע את הדרך בה תלד.

אישה שהחליטה בעצמה בהיריון והייתה שותפה מלאה בהכנה ללידה של בנה, תחוש סיפוק מלא מתהליך הלידה כל עוד יכבדו את רצונותיה. מדובר גם על נשים שהחליטו ללדת בלידה טבעית בלי שום אמצעי רפואי וגם על נשים שרוצות לקבל עזרה באלחוש, כי יודעות שזו דרכן להתמודד מול הכאב. הראשונה מרגישה בטוחה עם הרעיון שגופה נוצר עם היכולת להתמודד מול הכאב והצירים והשנייה מרגישה בטוחה עם הרעיון שיש תרופות למיניהם שיכלו לעזור לגופה להתמודד עם הכאב דבר שאותה נורא מפחיד.

שתי הנשים הללו פועלות לפי האינסטינקטים שלהן ואם מאפשרים להן להתקדם לפי הרצונות שלהן, הן ירגישו בסופו של תהליך שהיו בשליטה על הבחירות שלהן וזה ישרה להן ביטחון(Val Clarek).

תהליך הלידה הוא תהליך הנשלט על ידי הורמונים (אודנט ) ועל מנת שאותם ההורמונים הנחוצים בתהליך יכלו להיווצר ולעבוד טוב חשוב לספק ליולדת היא סביבה שקטה. להיות במקום רגוע, אור מעומם, כמה שפחות רעש מסביב. תנאים אלו יגרומו לכך שהלידה לא תשלט על ידי ניאוקורטיס (המוח החושב,האינטלקט) אלה לפי האינסטינקטים הכי פרימיטיוויים. בדר זו נוכל לגרום לירידה בהורמון האדרנלין שהוא ההורמון שמחזיק אותנו במתח ב"היכון" והוא מהווה גורם מעכב.

הורמון אחר המשתתף בתהליך הלידה הוא האוקסיטוצין שהוא ההורמון האחראי על כווצי הרחם, ריכוך צוואר הרחם ופליטת השלייה. הורמון זה קרוי גם הורמון האהבה והוא הורמון ביישן שלא מופיע בסביבה זרה. אם בחדר הלידה יהיו יותר מדי אנשים מסביב ליולדת יכול להיווצר מצב של  עיכוב בתהליך הייצור שלו.

ההורמון השני שמופרש בתהליך הוא האנדורפין והוא משכך כאב טבעי. הוא יכול להביא איתו תחושה של אופוריה ושינוי תודעה, הנאה והפגת כאב. גם התינוק מפריש בעת הלידה את הורמון הזה, כך שאחרי הלידה גם האם וגם התינוק נמצאים בתחושה של התרגשות והנאה.

במשך תהליך הלידה נדרשת סבלנות רבה. אם יאפשרו ליולדת ללחוץ לפי הקצב שלה היא תלחץ ותדחוף במידה שהיא תעיז. ברגע שרפלקס הלחיצה יופיע האישה באופן אינסטינקטיבי תלחץ ותדחוף את תינוקה. תהליך זה דורש זמן ולא תמיד משיגים אותו ב 2  לחיצות. העיקר פה הוא שהיולדת תלחץ לפי תחושותיה .

ואם חוששים מקרעים בפירינאום אפשר לעזור על ידי פיקוח מצד המיילדת שהתינוק לא יצא בבת אחת. יציאה איטית, לאט לאט תוך כדי שהרקמות נמתחות, בתמיכה קלה על ראשו של התינוק יעלה את הסיכוי שזה יתרחש.

לסיכום אנחנו רואים שתהליך הלידה הוא תהליך טבעי המתרחש בגוף האישה. אם באמת נבין ונשכיל לסמוך על עצמנו על גופנו ועל האינסטינקטים שלנו, הלידה תתרחש בקצב טבעי ובזמן המתאים לכל יולדת ואנחנו נדע שהיינו שותפים מלאים בפלא הזה שקוראים לו לידה.

 

להפחית את רמת הכאב – לידה זקופה

להפחית את רמת הכאב – לידה זקופה

מאת: ויוי וגנר B.A בחינוך גופני בוגרת מכון וינגייט

מדריכה להתעמלות לנשים בהריון ואחרי לידה
מלווה נשים בהריון ואחרי לידה בשיטה "דרך בריאה"

מנכ"ל ובעלים של נועם –בית מבטן עד ילדות , אשקלון

 

מימוש האמהות הינו חלומה של כל אישה ואישה בשלב כלשהו בחייה. אך החלומות, ההתרגשות והאושר נסוכים בדאגה רצינית, ואפילו פחד מתהליך הלידה. לפי אנשי מקצוע רבים, כמו רופאים ומיילדות, ניתן לעבור את חווית הלידה ללא סבל ולהפחית את רמת הכאב.

 

קצת היסטוריה

במשך מאות רבות של שנים היוותה הלידה אירוע משמעותי ביותר לאישה. לא רק מבחינת חשיבותה של המשכיות השושלת, אלא גם בשל הסכנה הקיומית העצומה שהייתה כרוכה בתהליך הלידה. הלידה הייתה ידועה כחוויה מסוכנת: לא מעט ילודים לא צלחו
את השעות שלאחר הלידה ונפטרו. נשים רבות סבלו מלא מעט סיבוכים הנגרמו כתוצאה מהלידה ונכנסו למצב של סיכון חיים.

סיבוכים מהריון ומלידה היו עד סוף המאה ה- 19 לגורם שהוריד באופן משמעותי את תוחלת החיים של הנשים. מחקרים שנעשו לגבי עמים אירופיים במאה ה- 17, הראו שסיכוייה של אישה לעבור את גיל 35 היו קלושים ושבממוצע – יולדת אחת מתוך חמש בלבד שרדה.

 

זמנים משתנים

רופא מפורסם מהמאה ה- 17 בשם מוריסיו ((Mauriceau, הוא שהוביל את הנשים ללדת בשכיבה, ככל הנראה על מנת שיוכל להשתמש במכשיר אופייני לאותם הימים: המלקחיים, ובכך לסייע בלידה.

המאה ה- 20 הביאה עמה שינויים קיצוניים ברפואה. עובדה זו הורידה בצורה דרסטית את תמותת הנשים בזמן לידה או כתוצאה מסיבוכיה.
עם כניסתה של הרפואה לתחום הלידה, החלה מגמה של לידה בבתי החולים במקום לידה בבית או בסביבתן הטבעית של היולדות. במקביל, שונתה תנוחת האישה בעת הלידה ממצב אנכי למצב אופקי
. מתיעודים שונים של תקופות שונות ועמים שונים אנו למדים שמשחר הימים ועד לאותה תקופה התרחשה הלידה בוריאציות שונות של תנוחות זקופות.

בשנות השבעים של המאה ה-20 הוכנסה לתחום הלידה זריקת ההרדמה "אפידורל" על מנת לשכך את כאבי הלידה, דבר שעודד את המנח האופקי של האישה בשל העובדה שבמצב של אי-תחושה בפלג התחתון של הגוף, האישה מוגבלת בתנועותיה העצמאיות.

הצורך במעקב אחר העובר היווה סיבה נוספת לשכיבה על הגב, המאפשרת חיבור למוניטור העוברי לפי הצורך ובהפסקות אם לא קיימת מצוקה עוברית, שבאופן פרדוקסאלי יכולה להיגרם משכיבה ממושכת על הגב.

באמצע המאה ה- 20 חקר קלדירו ברסיה (Caldeyro Barcia) את הפיסיולוגיה של כווץ הרחם. ממצאי המחקר הראו שהליכה בעת תהליך פתיחת צוואר הרחם, משפרת את איכות הציר, מקצרת את זמן הלידה והופכת את הכאב ליותר סביל.
עובדות אלו מחזקות את טענת הנשים עצמן לגבי שיפור בהרגשה כשהן בתנועה במהלך הצירים לעומת השכיבה במיטה.

טיעונים נוספים נגד שכיבה הם, כפי שכבר ציינתי, מצוקה עוברית, שעלולה להיגרם משכיבה ממושכת על הגב. שכיבה ממושכת יכולה לגרום  לחץ של משקל העובר, על העורק הראשי והוריד הנבוב התחתון, דבר שעלול לגרום לירידה באספקת החמצן לעובר וירידה של לחץ הדם של היולדת. כמו כן, במקרה של ירידת מים, העובר כבר נמצא בפתח תעלת הלידה ושכיבה על הגב עלולה לגרום לחץ על חבל הטבור.

 

אם כך, מה מומלץ?

בזמן הצירים (שלב ראשון)

 

– להיות בתנועה. התנועה מאפשרת ליולדת ליטול חלק פעיל בלידה ולתרום להתקדמותה.

– להתחבר ולהקשיב לגוף. אלו יביאו את היולדת לשנות ולגוון תנוחות באופן טבעי בהתאם למצבה. מומלץ להתחיל לתרגל את הגוף לתנועתיות בזמן ההיריון ובכך להכיר את יכולותיו.

– ככל שהיולדת תשמור על תנועתיות במנח אנכי, כך תעזור לעצמה בהתקדמות מהירה ובהפחתת עוצמת הכאב של הצירים.


לשבת על כדור לידה ולהתנועע עליו.


ללכת בזמן הציר ולשבת במנוחה בזמן ההפוגה


אם האישה מרגישה צורך לשכב, תוכל לעשות זאת על צד שמאל תוך כדי שתמשיך להניע את רגליה מסביב למפרק הירך. בתנוחה כזאת אין חשש מלחץ של משקל העובר על העורק הראשי והוריד הנבוב התחתון כמו בשכיבה על הגב. בתנוחה זו הצירים יעילים יותר והיולדת מרגישה הקלה נוספת ביכולת הנשימתית שלה.

לסיכום, בשלב הצירים כל תנוחה עדיפה על פני שכיבה על הגב. כאשר יש צורך לשכב בזמן הצירים ואי אפשר להתנועע באופן חופשי, מומלץ לשכב על צד שמאל.

 

בזמן הלחיצות (שלב שני)

 

גם בשלב זה של הוצאת התינוק אל מחוץ לרחם, התערבה הרפואה המערבית בתהליך הטבעי וכיום רוב היולדות שוכבות על גבן, כשרגליהן פשוקות ומונחות על מתקן דומה לזה שנמצא בכיסא של רופא נשים.
תנוחה כזו הינה מנוגדת לחלוטין לכוח הכבידה, שבאופן טבעי יכול לסייע להתקדמות הלידה וליכולת האישה ללחוץ. תנוחה זו עלולה לגרום לרחם הכבד ללחוץ על כלי הדם המרכזיים ובכך להחליש את זרימת הדם לשלייה ולגרום לשיבוש באספקת הדם לעובר.
מצב זה מורגש בדופק העובר שנקלט במוניטור. למעשה, עלייה בניתוחים קיסריים נובעת מתנוחה זו בשלב השני של הלידה. ידוע גם שבתנוחה זו יש מתיחה חזקה מאד באזור הפרינאום, דבר שעלול לעודד קרע או צורך בחתך (episiotomy). בנוסף על כך, הרגליים התלויות הן למעשה משקל "מת" שעלול להפריע במקום לעזור במאמץ הלחיצות.

לאורך ההיסטוריה נשים ילדו בתנוחות זקופות שונות. אחת התנוחות הנפוצות הינה הכריעה או "חצי ישיבה" עם ברכיים צמודות לבטן.

בתנוחה זו, עצם העצה חופשית לזוז לאחור כדי להגדיל את מוצא האגן וכוח הכבידה מסייע להתכווצויות הרחם ולדחיפת התינוק מטה.

ירידת התינוק לתעלת הלידה טובה יותר עקב מנח פתוח יותר של האגן. לכן, בזמן צירי הלידה כדאי להסתדר על מיטת הלידה בכריעה, זאת במידה והמיילדת מנוסה בלקבל תינוקות בתנוחה כזו.

אפשרות נוספת היא לעבור ממצב של חצי שכיבה למצב של חצי ישיבה, בעזרת המלווה שיעזור ליולדת להתרומם על ידי דחיפה קלה בגבה, בזמן שהיא נעזרת במוטות שליד המיטה.

 

יתרונות נוספים של תנוחות זקופות

 

בין ציר לציר, כשהיולדת נחה, היא יכולה לשמור על תנוחה זקופה, למשל בישיבה על כדור לידה.

הלחץ על צוואר הרחם נשמר על ידי ראש התינוק ואיבריה הפנימיים של האישה והתוצאה הינה פתיחה יעילה ומהירה יותר של צוואר הרחם. מחזור הדם בשלייה משתפר, אספקת החמצן לתינוק טובה יותר, יש הפחתה של עוצמת הכאב משום שהיולדת לא מפעילה לחץ ישיר על עצם העצה שדרכו עוברים עצבים רבים לאזור כפי שקורה כשהיא שוכבת על הגב.

רקמת הפירינאום יכולה להתרחב באופן שווה ולהימשך לאחור באופן טבעי ובכך להימנע מחתך.בתנוחה זאת ישנה יעילות בעבודת הסרעפת ושרירי הבטן המסיעים בפליטת התינוק החוצה.

תנוחות זקופות מקלות על התנתקות הספונטנית של השלייה מן הרחם.

יש פחות סיכון של זיהומים מכוון שהנוזלים יכולים להתנקז ביתר קלות ובחלל הרחם לא מצטבר דם.

 

לידה קלה

שלך,

ויוי וגנר

 

הורניקס ושמירת העור אצל ילודים

הורניקס ושמירת העור אצל  ילודים

 

תינוקות נולדים עטופים בסוג של שכבה לבנה המזכירה גבינה שמנה או חמאה. זהו הורניקס. הוא נוצר מהפרשות שומניות שמקורן מבלוטות שומן עובריות ומתאים מתים שנושרים משכבת עורו. הורניקס עוטף את העובר במשך השליש השני של ההיריון ומשמש עבורו במספר תפקידים חשובים בתקופה הרחמית ובהסתגלותו לחיים מחוץ לרחם.

ברוב בתי החולים עדיין קיים הנוהל של ניקוי הילוד עם יציאתו לאוויר העולם. נוהל זה נובע מהאמונה שהורניקס הוא בעצם "לכלוך" שעימו התינוק נולד וצריך לנקותו כמו הדם, המקוניום או מי השפיר שיוצאים יחד עימו.

ד"ר  הואוז (Hoath ) ושותפיו מבית חולים Skin Science Institute, Cincinati Children's hospital Medical Center למדו וחקרו את הרכביו ותכונותיו של הורניקס וגם את תפקידו בחיים החוץ רחמיים והיבשים של היילוד. ד"ר הואוז מגדיר אותו כ"חומר הניקוי הטבעי של העור". בנוסף טוען שזהו חומר מגן מפני דלקות, אנטיאוקסידנטי ובעל תכונות ריפוי במקרה של פציעות. לכן הוא ממליץ לא לרחוץ את התינוק מייד עם היוולדו אלא לתת לעורו לספוג אותו.

חומר ייחודי לבני האדם

הורניקס הוא חומר ייחודי לבני האדם הוא מורכב 80% ממים 10% שומן ועוד 10% חלבונים.

עד השבוע ה27 העובר חשוף ואינו עטוף בורניקס. תינוק שנולד בשבוע 32-33  יהיה כולו עטוף בשכבת הורניקס. תינוקות שנולדים בזמן כבר יאבדו חלק ממנו ותינוקות שנולדים בשבוע 41-42 בדרך כלל אין על גופם ורניקס וזאת אחת הסיבות האפשריות שבגללן הם נולדים מקומטים, עקב החשיפה של העור עם מי השפיר.

בתוך הרחם משמש הורניקס להגנת העובר מפני דלקות אפשריות. בלידה הוא משמש כחומר סיכה המפחית את שפשוף העור של התינוק.

ברגע היוולדו עומד התינוק מול אתגר פיסיולוגי לא פשוט, המעבר מסביבה מימית תוך רחמית לסביבה יבשה מחוץ לרחם. הוא צריך להסתגל לנשימה, לתזונה, ליציאות, לאיזון טמפרטורת גופו, ולשימור איזון הנוזלים בגוף, כדי שלא להגיע להתייבשות. בתהליך המסובך של הסתגלות לחיים, לורניקס תהיה תרומה גדולה בהישרדות הרך הנולד, אם יישאר על גופו ולא ינוקה מיד.

  1. הגנה ומחסום מפני איבוד נוזלים – בגלל הרכבו הייחודי ש80% ממנו הוא מים הוא שומר על לחות עור התינוק ומספק לו גמישות וכל מה שעורו נחוץ לו.

 

  1. הגנה טבעית מפני דלקות אפשריות –  החלבונים הטבעיים הנמצאים בורניקס, דומים בהרכבם לאותו חומר אנטי בקטריאלי הנמצא בחלב האם.

 

 

  1. השתתפות ביצירת שכבה חומצתית בעור – התינוק הרך נולד עם עור כמעט נאוטרלי (6.5h). חומציות העור חשובה כדי לשמור על הגוף מפני גידול בקטריאלי. תהליך הזה לוקח בערך בין 2-6 שבועות. סבון לא מתאים לרחיצת התינוק ושטיפת הורניקס מוקדם מדי, יכולה לעקב את התהליך. לכן כדאי לדחות את הרחיצה ראשונה מינימום ב-6 שעות אחרי הלידה.

 

  1. הורניקס כאנטיאוקסידנט – הוא מכיל כמויות גדולות של ויטמין E המוכר כבעל תכונות אנטיאוקסידנטים השומרים על העור.

 

 

  1. מאפשר איזון טמפרטורה בגוף

 

  1. הורניקס שומר מפני אור אולטרה-סגול – הוא מכיל כמות גדולה של מלנין השומר על העור מפני קרני האולטרה-סגול של השמש.

 

  1. לורניקס תכונות ריפוי – הוא מגביר את חילוף החמרים של העור ובכך מסייע בהחלמה מהירה של פצעים.