מי הבוס בלידה שלי ?

מי הבוס בלידה שלי ?

לידה הוא תהליך נפלא וניתן להגדירו כנס. אבל האמת היא שיש הרבה מאוד גורמים בגוף שלנו המשפיעים עליו וגורמים לו להיות כזה.

טוב תעשי אם תכירי מקרוב את המשפיעים העיקריים ואת המנוע העיקרי של הלידה שתמיד "מסתתרים" מאחורי הקלעים, אך למעשה הם אלו האחראים על כל התהליך המופלא הזה.

קוראים להם הורומוני לידה, והם הורמונים שחברו יחדיו על מנת לעזור להביא את תינוק לאוויר העולם בדרך טבעית ועוצמתית במיוחד.

הורמוני לידה

חשוב להבין שהמקום במח האחראי להפרשת הורמוני הלידה

אוקסיטוצין : הורמון אחראי על כיווצי הרחם ז"א הצירים ,הורמון שזקוק לאווירה שקטה

 

 

ללידה קצב משלה

ללידה קצב משלה
מאת : ויוי וגנר

לתהליך הלידה כל כך הרבה וריאציות מבחינת זמן משך וצורה שהוא מתבטא, שקשה מאוד ליצור הכללה .
יש לידות שנמשכות ימים ויש לידות שנמשכות שעות ספורות.לכן קשה מאוד לייעץ לאישה שעומדת לפני לידה, במיוחד אם זו לידה ראשונה, על הדרך הכי טובה לעבור את הרגע הזה.

קשה מאוד לנבא מה יהיה האופן שכל התהליך יתרחש.  לכן, ההכנה הכי טובה שאפשר להציע היא לספק את כל מידע האפשרי, סביבה שקטה ותומכת שתרגיש חופשייה לשאול ולהביע את חששותיה ודאגותיה פחדיה ותקוותיה.

המטרה בעצם היא להעצים את הידע של האא לגבי המכניזם המופלא של הלידה ולעודד אותה לשמוע את מה שגופה מכתיב לה יחד עם האינסטינקטים שלה .
הדרך שבה אישה מתמודדת בצורה רגשית ופסיכולוגית עם הלידה שלה לא רק ישפיע על תהליך הלידה אפילו בהרבה מקרים יקבע את הדרך בה תלד.

אישה שהחליטה בעצמה בהיריון והייתה שותפה מלאה בהכנה ללידה של בנה, תחוש סיפוק מלא מתהליך הלידה כל עוד יכבדו את רצונותיה. מדובר גם על נשים שהחליטו ללדת בלידה טבעית בלי שום אמצעי רפואי וגם על נשים שרוצות לקבל עזרה באלחוש, כי יודעות שזו דרכן להתמודד מול הכאב. הראשונה מרגישה בטוחה עם הרעיון שגופה נוצר עם היכולת להתמודד מול הכאב והצירים והשנייה מרגישה בטוחה עם הרעיון שיש תרופות למיניהם שיכלו לעזור לגופה להתמודד עם הכאב דבר שאותה נורא מפחיד.

שתי הנשים הללו פועלות לפי האינסטינקטים שלהן ואם מאפשרים להן להתקדם לפי הרצונות שלהן, הן ירגישו בסופו של תהליך שהיו בשליטה על הבחירות שלהן וזה ישרה להן ביטחון(Val Clarek).

תהליך הלידה הוא תהליך הנשלט על ידי הורמונים (אודנט ) ועל מנת שאותם ההורמונים הנחוצים בתהליך יכלו להיווצר ולעבוד טוב חשוב לספק ליולדת היא סביבה שקטה. להיות במקום רגוע, אור מעומם, כמה שפחות רעש מסביב. תנאים אלו יגרומו לכך שהלידה לא תשלט על ידי ניאוקורטיס (המוח החושב,האינטלקט) אלה לפי האינסטינקטים הכי פרימיטיוויים. בדר זו נוכל לגרום לירידה בהורמון האדרנלין שהוא ההורמון שמחזיק אותנו במתח ב"היכון" והוא מהווה גורם מעכב.

הורמון אחר המשתתף בתהליך הלידה הוא האוקסיטוצין שהוא ההורמון האחראי על כווצי הרחם, ריכוך צוואר הרחם ופליטת השלייה. הורמון זה קרוי גם הורמון האהבה והוא הורמון ביישן שלא מופיע בסביבה זרה. אם בחדר הלידה יהיו יותר מדי אנשים מסביב ליולדת יכול להיווצר מצב של  עיכוב בתהליך הייצור שלו.

ההורמון השני שמופרש בתהליך הוא האנדורפין והוא משכך כאב טבעי. הוא יכול להביא איתו תחושה של אופוריה ושינוי תודעה, הנאה והפגת כאב. גם התינוק מפריש בעת הלידה את הורמון הזה, כך שאחרי הלידה גם האם וגם התינוק נמצאים בתחושה של התרגשות והנאה.

במשך תהליך הלידה נדרשת סבלנות רבה. אם יאפשרו ליולדת ללחוץ לפי הקצב שלה היא תלחץ ותדחוף במידה שהיא תעיז. ברגע שרפלקס הלחיצה יופיע האישה באופן אינסטינקטיבי תלחץ ותדחוף את תינוקה. תהליך זה דורש זמן ולא תמיד משיגים אותו ב 2  לחיצות. העיקר פה הוא שהיולדת תלחץ לפי תחושותיה .

ואם חוששים מקרעים בפירינאום אפשר לעזור על ידי פיקוח מצד המיילדת שהתינוק לא יצא בבת אחת. יציאה איטית, לאט לאט תוך כדי שהרקמות נמתחות, בתמיכה קלה על ראשו של התינוק יעלה את הסיכוי שזה יתרחש.

לסיכום אנחנו רואים שתהליך הלידה הוא תהליך טבעי המתרחש בגוף האישה. אם באמת נבין ונשכיל לסמוך על עצמנו על גופנו ועל האינסטינקטים שלנו, הלידה תתרחש בקצב טבעי ובזמן המתאים לכל יולדת ואנחנו נדע שהיינו שותפים מלאים בפלא הזה שקוראים לו לידה.

 

להפחית את רמת הכאב – לידה זקופה

להפחית את רמת הכאב – לידה זקופה

מאת: ויוי וגנר B.A בחינוך גופני בוגרת מכון וינגייט

מדריכה להתעמלות לנשים בהריון ואחרי לידה
מלווה נשים בהריון ואחרי לידה בשיטה "דרך בריאה"

מנכ"ל ובעלים של נועם –בית מבטן עד ילדות , אשקלון

 

מימוש האמהות הינו חלומה של כל אישה ואישה בשלב כלשהו בחייה. אך החלומות, ההתרגשות והאושר נסוכים בדאגה רצינית, ואפילו פחד מתהליך הלידה. לפי אנשי מקצוע רבים, כמו רופאים ומיילדות, ניתן לעבור את חווית הלידה ללא סבל ולהפחית את רמת הכאב.

 

קצת היסטוריה

במשך מאות רבות של שנים היוותה הלידה אירוע משמעותי ביותר לאישה. לא רק מבחינת חשיבותה של המשכיות השושלת, אלא גם בשל הסכנה הקיומית העצומה שהייתה כרוכה בתהליך הלידה. הלידה הייתה ידועה כחוויה מסוכנת: לא מעט ילודים לא צלחו
את השעות שלאחר הלידה ונפטרו. נשים רבות סבלו מלא מעט סיבוכים הנגרמו כתוצאה מהלידה ונכנסו למצב של סיכון חיים.

סיבוכים מהריון ומלידה היו עד סוף המאה ה- 19 לגורם שהוריד באופן משמעותי את תוחלת החיים של הנשים. מחקרים שנעשו לגבי עמים אירופיים במאה ה- 17, הראו שסיכוייה של אישה לעבור את גיל 35 היו קלושים ושבממוצע – יולדת אחת מתוך חמש בלבד שרדה.

 

זמנים משתנים

רופא מפורסם מהמאה ה- 17 בשם מוריסיו ((Mauriceau, הוא שהוביל את הנשים ללדת בשכיבה, ככל הנראה על מנת שיוכל להשתמש במכשיר אופייני לאותם הימים: המלקחיים, ובכך לסייע בלידה.

המאה ה- 20 הביאה עמה שינויים קיצוניים ברפואה. עובדה זו הורידה בצורה דרסטית את תמותת הנשים בזמן לידה או כתוצאה מסיבוכיה.
עם כניסתה של הרפואה לתחום הלידה, החלה מגמה של לידה בבתי החולים במקום לידה בבית או בסביבתן הטבעית של היולדות. במקביל, שונתה תנוחת האישה בעת הלידה ממצב אנכי למצב אופקי
. מתיעודים שונים של תקופות שונות ועמים שונים אנו למדים שמשחר הימים ועד לאותה תקופה התרחשה הלידה בוריאציות שונות של תנוחות זקופות.

בשנות השבעים של המאה ה-20 הוכנסה לתחום הלידה זריקת ההרדמה "אפידורל" על מנת לשכך את כאבי הלידה, דבר שעודד את המנח האופקי של האישה בשל העובדה שבמצב של אי-תחושה בפלג התחתון של הגוף, האישה מוגבלת בתנועותיה העצמאיות.

הצורך במעקב אחר העובר היווה סיבה נוספת לשכיבה על הגב, המאפשרת חיבור למוניטור העוברי לפי הצורך ובהפסקות אם לא קיימת מצוקה עוברית, שבאופן פרדוקסאלי יכולה להיגרם משכיבה ממושכת על הגב.

באמצע המאה ה- 20 חקר קלדירו ברסיה (Caldeyro Barcia) את הפיסיולוגיה של כווץ הרחם. ממצאי המחקר הראו שהליכה בעת תהליך פתיחת צוואר הרחם, משפרת את איכות הציר, מקצרת את זמן הלידה והופכת את הכאב ליותר סביל.
עובדות אלו מחזקות את טענת הנשים עצמן לגבי שיפור בהרגשה כשהן בתנועה במהלך הצירים לעומת השכיבה במיטה.

טיעונים נוספים נגד שכיבה הם, כפי שכבר ציינתי, מצוקה עוברית, שעלולה להיגרם משכיבה ממושכת על הגב. שכיבה ממושכת יכולה לגרום  לחץ של משקל העובר, על העורק הראשי והוריד הנבוב התחתון, דבר שעלול לגרום לירידה באספקת החמצן לעובר וירידה של לחץ הדם של היולדת. כמו כן, במקרה של ירידת מים, העובר כבר נמצא בפתח תעלת הלידה ושכיבה על הגב עלולה לגרום לחץ על חבל הטבור.

 

אם כך, מה מומלץ?

בזמן הצירים (שלב ראשון)

 

– להיות בתנועה. התנועה מאפשרת ליולדת ליטול חלק פעיל בלידה ולתרום להתקדמותה.

– להתחבר ולהקשיב לגוף. אלו יביאו את היולדת לשנות ולגוון תנוחות באופן טבעי בהתאם למצבה. מומלץ להתחיל לתרגל את הגוף לתנועתיות בזמן ההיריון ובכך להכיר את יכולותיו.

– ככל שהיולדת תשמור על תנועתיות במנח אנכי, כך תעזור לעצמה בהתקדמות מהירה ובהפחתת עוצמת הכאב של הצירים.


לשבת על כדור לידה ולהתנועע עליו.


ללכת בזמן הציר ולשבת במנוחה בזמן ההפוגה


אם האישה מרגישה צורך לשכב, תוכל לעשות זאת על צד שמאל תוך כדי שתמשיך להניע את רגליה מסביב למפרק הירך. בתנוחה כזאת אין חשש מלחץ של משקל העובר על העורק הראשי והוריד הנבוב התחתון כמו בשכיבה על הגב. בתנוחה זו הצירים יעילים יותר והיולדת מרגישה הקלה נוספת ביכולת הנשימתית שלה.

לסיכום, בשלב הצירים כל תנוחה עדיפה על פני שכיבה על הגב. כאשר יש צורך לשכב בזמן הצירים ואי אפשר להתנועע באופן חופשי, מומלץ לשכב על צד שמאל.

 

בזמן הלחיצות (שלב שני)

 

גם בשלב זה של הוצאת התינוק אל מחוץ לרחם, התערבה הרפואה המערבית בתהליך הטבעי וכיום רוב היולדות שוכבות על גבן, כשרגליהן פשוקות ומונחות על מתקן דומה לזה שנמצא בכיסא של רופא נשים.
תנוחה כזו הינה מנוגדת לחלוטין לכוח הכבידה, שבאופן טבעי יכול לסייע להתקדמות הלידה וליכולת האישה ללחוץ. תנוחה זו עלולה לגרום לרחם הכבד ללחוץ על כלי הדם המרכזיים ובכך להחליש את זרימת הדם לשלייה ולגרום לשיבוש באספקת הדם לעובר.
מצב זה מורגש בדופק העובר שנקלט במוניטור. למעשה, עלייה בניתוחים קיסריים נובעת מתנוחה זו בשלב השני של הלידה. ידוע גם שבתנוחה זו יש מתיחה חזקה מאד באזור הפרינאום, דבר שעלול לעודד קרע או צורך בחתך (episiotomy). בנוסף על כך, הרגליים התלויות הן למעשה משקל "מת" שעלול להפריע במקום לעזור במאמץ הלחיצות.

לאורך ההיסטוריה נשים ילדו בתנוחות זקופות שונות. אחת התנוחות הנפוצות הינה הכריעה או "חצי ישיבה" עם ברכיים צמודות לבטן.

בתנוחה זו, עצם העצה חופשית לזוז לאחור כדי להגדיל את מוצא האגן וכוח הכבידה מסייע להתכווצויות הרחם ולדחיפת התינוק מטה.

ירידת התינוק לתעלת הלידה טובה יותר עקב מנח פתוח יותר של האגן. לכן, בזמן צירי הלידה כדאי להסתדר על מיטת הלידה בכריעה, זאת במידה והמיילדת מנוסה בלקבל תינוקות בתנוחה כזו.

אפשרות נוספת היא לעבור ממצב של חצי שכיבה למצב של חצי ישיבה, בעזרת המלווה שיעזור ליולדת להתרומם על ידי דחיפה קלה בגבה, בזמן שהיא נעזרת במוטות שליד המיטה.

 

יתרונות נוספים של תנוחות זקופות

 

בין ציר לציר, כשהיולדת נחה, היא יכולה לשמור על תנוחה זקופה, למשל בישיבה על כדור לידה.

הלחץ על צוואר הרחם נשמר על ידי ראש התינוק ואיבריה הפנימיים של האישה והתוצאה הינה פתיחה יעילה ומהירה יותר של צוואר הרחם. מחזור הדם בשלייה משתפר, אספקת החמצן לתינוק טובה יותר, יש הפחתה של עוצמת הכאב משום שהיולדת לא מפעילה לחץ ישיר על עצם העצה שדרכו עוברים עצבים רבים לאזור כפי שקורה כשהיא שוכבת על הגב.

רקמת הפירינאום יכולה להתרחב באופן שווה ולהימשך לאחור באופן טבעי ובכך להימנע מחתך.בתנוחה זאת ישנה יעילות בעבודת הסרעפת ושרירי הבטן המסיעים בפליטת התינוק החוצה.

תנוחות זקופות מקלות על התנתקות הספונטנית של השלייה מן הרחם.

יש פחות סיכון של זיהומים מכוון שהנוזלים יכולים להתנקז ביתר קלות ובחלל הרחם לא מצטבר דם.

 

לידה קלה

שלך,

ויוי וגנר

 

הורניקס ושמירת העור אצל ילודים

הורניקס ושמירת העור אצל  ילודים

 

תינוקות נולדים עטופים בסוג של שכבה לבנה המזכירה גבינה שמנה או חמאה. זהו הורניקס. הוא נוצר מהפרשות שומניות שמקורן מבלוטות שומן עובריות ומתאים מתים שנושרים משכבת עורו. הורניקס עוטף את העובר במשך השליש השני של ההיריון ומשמש עבורו במספר תפקידים חשובים בתקופה הרחמית ובהסתגלותו לחיים מחוץ לרחם.

ברוב בתי החולים עדיין קיים הנוהל של ניקוי הילוד עם יציאתו לאוויר העולם. נוהל זה נובע מהאמונה שהורניקס הוא בעצם "לכלוך" שעימו התינוק נולד וצריך לנקותו כמו הדם, המקוניום או מי השפיר שיוצאים יחד עימו.

ד"ר  הואוז (Hoath ) ושותפיו מבית חולים Skin Science Institute, Cincinati Children's hospital Medical Center למדו וחקרו את הרכביו ותכונותיו של הורניקס וגם את תפקידו בחיים החוץ רחמיים והיבשים של היילוד. ד"ר הואוז מגדיר אותו כ"חומר הניקוי הטבעי של העור". בנוסף טוען שזהו חומר מגן מפני דלקות, אנטיאוקסידנטי ובעל תכונות ריפוי במקרה של פציעות. לכן הוא ממליץ לא לרחוץ את התינוק מייד עם היוולדו אלא לתת לעורו לספוג אותו.

חומר ייחודי לבני האדם

הורניקס הוא חומר ייחודי לבני האדם הוא מורכב 80% ממים 10% שומן ועוד 10% חלבונים.

עד השבוע ה27 העובר חשוף ואינו עטוף בורניקס. תינוק שנולד בשבוע 32-33  יהיה כולו עטוף בשכבת הורניקס. תינוקות שנולדים בזמן כבר יאבדו חלק ממנו ותינוקות שנולדים בשבוע 41-42 בדרך כלל אין על גופם ורניקס וזאת אחת הסיבות האפשריות שבגללן הם נולדים מקומטים, עקב החשיפה של העור עם מי השפיר.

בתוך הרחם משמש הורניקס להגנת העובר מפני דלקות אפשריות. בלידה הוא משמש כחומר סיכה המפחית את שפשוף העור של התינוק.

ברגע היוולדו עומד התינוק מול אתגר פיסיולוגי לא פשוט, המעבר מסביבה מימית תוך רחמית לסביבה יבשה מחוץ לרחם. הוא צריך להסתגל לנשימה, לתזונה, ליציאות, לאיזון טמפרטורת גופו, ולשימור איזון הנוזלים בגוף, כדי שלא להגיע להתייבשות. בתהליך המסובך של הסתגלות לחיים, לורניקס תהיה תרומה גדולה בהישרדות הרך הנולד, אם יישאר על גופו ולא ינוקה מיד.

  1. הגנה ומחסום מפני איבוד נוזלים – בגלל הרכבו הייחודי ש80% ממנו הוא מים הוא שומר על לחות עור התינוק ומספק לו גמישות וכל מה שעורו נחוץ לו.

 

  1. הגנה טבעית מפני דלקות אפשריות –  החלבונים הטבעיים הנמצאים בורניקס, דומים בהרכבם לאותו חומר אנטי בקטריאלי הנמצא בחלב האם.

 

 

  1. השתתפות ביצירת שכבה חומצתית בעור – התינוק הרך נולד עם עור כמעט נאוטרלי (6.5h). חומציות העור חשובה כדי לשמור על הגוף מפני גידול בקטריאלי. תהליך הזה לוקח בערך בין 2-6 שבועות. סבון לא מתאים לרחיצת התינוק ושטיפת הורניקס מוקדם מדי, יכולה לעקב את התהליך. לכן כדאי לדחות את הרחיצה ראשונה מינימום ב-6 שעות אחרי הלידה.

 

  1. הורניקס כאנטיאוקסידנט – הוא מכיל כמויות גדולות של ויטמין E המוכר כבעל תכונות אנטיאוקסידנטים השומרים על העור.

 

 

  1. מאפשר איזון טמפרטורה בגוף

 

  1. הורניקס שומר מפני אור אולטרה-סגול – הוא מכיל כמות גדולה של מלנין השומר על העור מפני קרני האולטרה-סגול של השמש.

 

  1. לורניקס תכונות ריפוי – הוא מגביר את חילוף החמרים של העור ובכך מסייע בהחלמה מהירה של פצעים.

 

 

 

 

 

הריון מתוק מאוד – סכרת הריון

הריון מתוק מאוד

סכרת הריון

 

סכרת היריון היא תופעה שנוגעת ב3% מהנשים ההרות.

במאמר שלפניכם אסקור את התופעה, אסביר מהי, כיצד היא נגרמת ואיך היא משפיעה על העובר ועל האם. כמו כן כיצד אסביר כיצד מטפלים בה ואיך ניתן למנוע אותה. אנסה לעשות זאת בשפה פשוטה וברורה, על מנת לאפשר הבנה רחבה ומתן ידע שימושי.

מהי סכרת הריון וכיצד היא נגרמת

סכרת הריון הינה סוג של סכרת המתגלה בפעם הראשונה אצל האישה ההרה. סכרת פירושה שישנם רמות גבוהות של סוכר בדם. סוכר זה נקרא גלוקוז ומקורו במזון שאנו אוכלים. הגוף משתמש בגלוקוז הזה לצורך הפקת אנרגיה וכשיש רמות גבוהות של גלוקוז בגוף, מופר האיזון והגוף מתקשה לתפקד בצורה נכונה.

בזמן ההיריון מופרשות כמויות גדולות של הורמונים אשר חלקם מפריעים לתפקוד הנכון של האינסולין (הורמון המפרק את הגלוקוז בגוף). כאשר קיימת עליה לא מבוקרת במשקל רמות הגלוקוז בדם האישה ההרה עולים.

קיימים שני סוגים של סוכרת הריון

A1 GDM  – מטופלת רק בדיאטה

A2 GDM  – מטפלת בדיאטה עם שימוש באינסולין

אבחנה של סכרת הריון

בין השבוע 24-28  עורכים בדיקת סוכר. זוהי בדיקה המורכבת מכמה בדיקות דם. ראשונה בצום. לאחר הבדיקה הראשונה שותים משקה עם 100 גר' גלוקוז (מאוד מתוק) ועורכים 3 בדיקות דם נוספות: אחרי שעה, אחרי שעתיים ואחרי שלוש שעות, על מנת לבדוק את רמות הגלוקוז בדם .

סכרת מאובחנת לפי הערכים הבאים

בצום מעל 95
לאחר שעה מעל 180
לאחר שעתיים מעל 155
לאחר 3 שעות מעל 140

 

 

 

 

השפעת הסוכרת על האם

–  עליה בלחץ הדם

–   ריבוי מי שפיר

–   זיהומים חוזרים בדרכי השתן

–   סיכוי גדול יותר ללידה בניתוח קיסרי בגלל גודל העובר

 

השפעת הסוכרת על העובר

  • עובר גדול מעל 4 ק"ג
  • רמה נמוכה של גלוקוז בזמן הלידה
  • בעיות במערכת הנשימה
  • אם האם קיבלה אינסולין בזמן ההיריון, התינוק יעבור גמילה הדרגתית לאחר הלידה

טיפול ומעקב

מטרת הטיפול לשמור על רמת גלוקוז מאוזנת אשר נשיג על ידי:

  • דיאטה מיוחדת ומאוזנת
  • פעילות גופנית
  • אינסולין במקרה הצורך
  • בדיקות דם
  • בדיקות אולטרסאונד
  • מעקב רפואי הדוק

לפי רמת הגלוקוז בדם ייקבע איזה טיפולים יידרשו כדי להגיע לאיזון רמת הסוכר. אם הרמה לא גבוהה מאוד, תספיק דיאטה מאוזנת: דיאטה דלת פחמימות, הימנעות משתייה ממותקת, הוספת סיבים הנמצאים בירקות חיים ומבושלים, בלחם מדגנית מלאים והקפדה על ארוחות מסודרות כל 3-4 שעות. מנת פרי יכולה להיחשב כארוחה.

אם וכאשר הרופא ידריך אותך וידרוש מעקב של בדיקת דם עצמאית יהיה צורך לשמור על שיגרת ארוחות בזמנים קבועים, על מנת לבדוק את הערכים לפני ואחרי הארוחה.

לגבי פעילות גופנית, חשוב שהיא תהיה מתונה. כמו הליכה, שחייה, התעמלות לנשים בהריון, יוגה להריון, פילאטיס. חשוב שהפעילות תתבצע באופן סדיר ורציף כדי להוריד את רמת הגלוקוז בדם.

במעקב רפואי יתבצעו  סקירות אולטרסאונד על מנת לעקוב אחרי התפתחות וגודל העובר שכאמור עלול להגיע למשקל מעל 4 ק"ג. במקרה כזה יתכן שיוחלט ליילד את האם בניתוח קיסרי כיוון שלידה של תינוק גדול מאוד יכולה לגרום נזקים גם לאימא וגם לתינוק. לכן על מנת שלא להגיע לניתוח, הרופא ימליץ בדרך כלל וכמובן לפי הבדיקות ומצב האם, על השראת לידה(לגרום ללידה) כבר בשבוע ה38.

אינסולין

מעבר לדיאטה מאוזנת ופעילות גופנית יש נשים שזקוקות לאינסולין כדי לאזן את רמת הגלוקוז בדמן. הן יקבלו הדרכה על אופן הזרקה עצמית של אינסולין. חשוב לדעת שהחומר  המוזרק לא עובר לעובר דרך הדם לכן אין סיכוי שהעובר ייפגע.

יש לציין שרוב הנשים הסובלות מסכרת הריון לא זקוקות להזרקת אינסולין ומצליחות לאזן את רמות הסוכר בדרכים האלו באופן עצמאי.

 

 

אחרי הלידה.

הערכים הגבוהים של גלוקוז בדם יחזרו לנורמה המקובלת בצורה הדרגתית אחרי הלידה. אישה שסבלה מסכרת הריון תעבור בדיקת דם 6-12  שבועות לאחר הלידה. בדרך כלל לא יהיה זכר לסוכרת. חשוב לדעת שיש סיכוי שהסוכרת תופיע בהריונות הבאים.

לגבי התינוק אמרנו כבר שיתכן ויהיו לו רמות נמוכות של גלוקוז(hipoglucos) בשעות הראשונות שאחרי הלידה, לכן הוא יהיה במעקב במשך 12-24 שעות לאחר הלידה.

 

מניעה

חשוב לזכור שיש דרכים להימנע או לפחות לגלות מוקדם תופעה של סוכרת היריון.

  • שמירה על אורח חיים בריא לפני ההריון תשפר את מצב בריאות האם והעובר .
  • בדיקות לגילוי סכרת הריונית בין שבוע 24-28 של ההיריון
  • טיפול בתופעה ע"פ המלצות ומניעת הידרדרות למצב שמסכן את האם והעובר .
  • טיפול במצב של עודף משקל לפני ההיריון. לדאוג להוריד את רמות ה BMI אינדקס מסת גוף לערכים תקינים (18.5-25 ).כלומר להוריד במשקל הגוף.
  • לשמור על עליה תקינה במשקל במשך היריון (בין 9-12 ק"ג)

 

 

 

היריון הוא מתוק אבל אל תתנו לו להיות מתוק מדיי …

 

 

 

 

ויוי וגנר

– מורה לחינוך גופני

– מדריכה להתעמלות לנשים בהריון ואחרי לידה ,מלווה נשים בהריון מכינה ללידה   רגשית ותנועתית בשיטה דרך ביראה

-דולה אחרי לידה ומדריכת הנקה

-25 שנות וותק בתחום

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הקשר בין שריר בטן והיריון

הקשר בין שריר בטן והיריון

 

מאת: ויוי וגנר

 

קיימים בגופנו שרירים רבים.  לחלקם אנו מודעים ודואגים לשמר ואת חלקם אנו מזניחים מסיבות שונות. כך למשל שרירי רצפת האגן זוכים לעדנה בשנים האחרונות, בעיקר בקרב נשים בוגרות. או שרירי הבטן שרבים מאיתנו מקדישים להם תשומת-לב רבה, כדי לשמור על "בטן שטוחה" ובתקווה להשיג ריבועים.

במאמר זה אתייחס לשרירי הבטן והחשיבות בטיפוחם ולא רק בשל האספקט האסטטי, אלא בעיקר בשל האספקט התפקודי והפונקציונאלי בתקופת ההיריון.

 

קבוצת שרירי הבטן מורכבת מ-3 שכבות של שרירים:

  • השריר הישר בטני, שנמצא לאורך איזור הבטן ומחולק לשניים.
  • שני זוגות של שרירים אלכסוניים, כאשר כל זוג נמתח מאזור הצלעות באלכסון לכוון האגן הנגדי.
  • השריר הרחב בטני, המשמש כמעין חגורה של הבטן התחתונה ועוטף אותה בצורה רוחבית.

 

שרירי הבטן תומכים באגן כולו ובעמוד השדרה המותני. שרירים חלשים עלולים לגרום ליציבה לא נכונה ולכאבים בגב התחתון.

כמו-כן, בשבועות האחרונים של ההיריון תתכן הפרדה של שני חלקיו של הישר בטני, מצב שיכול לגרום לכאבים בגב התחתון.

תרגילים לחיזוק שרירי הבטן חייבים להיות מותאמים למצב וליכולת האישה ההרה. כל התרגיל, אפילו הפשוט שבניהם, עלול שלא להועיל ואף להזיק אם הוא לא מבוצע נכון או לא מתאים לאישה המתאמנת.

 

רצוי מאוד להתחיל לאמן את שרירי הבטן עוד לפני ההיריון. ככל שנאמן את השרירים האלו לפני ההיריון, כך הם יתגמשו יותר ויתאימו את עצמם לגדילת הרחם. שרירים גמישים וחזקים חשובים מאוד  לשמירת הגב התחתון מפני שינויים ביציבה. כמו כן, אחרי הלידה הם יהיו מסוגלים לחזור לצורתם ולתפקודם המלא בפרק זמן קצר יותר.

יחד עם זאת, לעולם לא מאוחר מדי. אישה שלא התאמנה לפני ההיריון, יכולה להתחיל תוך כדי היריון, כאשר העבודה איתה תהיה הדרגתית ומותאמת למצבה.

 

תפקידים ספציפיים של שריר הבטן בהיריון ובלידה:

 

  • לאפשר מיקום נכון של האגן בתקופת ההיריון.
  • לשמש כמייצב של הגב התחתון.
  • לסייע בנשימות בזמן הלידה.
  • לשמש כשחקנים ראשיים בעת הלחיצות בלידה (גורמים ללחץ תוך בטני)

 

ויוי וגנר, מורה לחינוך גופני ומדריכה לנשים בהיריון והכנה ללידה.

תומכת ומלווה נשים בהריון, בלידה ואחרי הלידה.

מעבירה קורסים לפרטיים ובקבוצות באזור הדרום 050-3772727

 

הקשר בין רצפת האגן והחורף

הקשר בין רצפת האגן והחורף

חשבתם פעם על הקשר בין החורף והתסמינים הגופניים כמו שיעול, צינון ונזלת לבין ריצפת האגן?

האם קרה לכם שהשתעלתם וברח לכם קצת שתן? או בעקבות התעטשות. מה זה אומר? מה הקשר בין שני הדברים ואיך זה קשור להיריון ולידה?

על השאלות אלו ועוד אענה מיד במאמר הבא.

מהי רצפת האגן :

ריצפת האגן היא קבוצת שרירים הנראית כמו ערסל ונמצאת בחלק התחתון של האגן. תפקידה לשמור על כל האברים הפנימיים הנמצאים באזור זה במקומם. האיברים האלו הם שלפוחית השתן,הרחם (אצל האישה) והמעי הגס (פי הטבעת)

שרירי ריצפת האגן מונחים בכמה שכבות. כל שכבה פונה לכוון אחר, וכך הם "מתלבשים" ועוטפים את שלושת הסוגרים בגוף האישה: השופכה, הנרתיק והחלחולת. מכאן ניתן להבין את החשיבות הרבה שיש בשמירה על השרירים האלו במצב תפקודי תקין ויציב.

אי תפקוד של האזור כגון רפיון או כיווץ יתר של השרירים יגרור אחריו בעיות הקשורות לאיכות חיי האישה כמו אי שליטה על הסוגרים (בריחת שתן, בריחת צואה וגזים) צניחת אברי האגן, חוסר יכולת בתפקוד מיני וכאבים כרונים באזור.

גורמים היכולים לגרום לבעיות בתפקוד רצפת האגן הם בין היתר תורשה, גיל (עם הגיל השרירים נחלשים), סגנון חיים הגורם ללחץ תוך בטני מוגבר (השמנה, שיעול או עצירות כרונית) עישון, הריון ולידה, לחץ נפשי מתמשך.

הוכח באופן גורף, שתרגילים לרצפת האגן מונעים ואף מטפלים בחלק ניכר מהבעיות האלו.

טיפים לתרגול נכון

  • בתרגול שרירי רצפת האגן ניתן להיעזר בדימוים שונים לדוגמא "שואב אבק":

לשאוף אויר ולשאוב פנימה מהנרתיק לכוון הבטן, לדמיין שכל האברים נשאבים פנימה דרך המעבר, להוציא אוויר דרך הפה בתנועה שששששש…. להחזיק חזק כמה שניות ולאחר מכן לשחרר ,לבצע כ 10 חזרות.

  • יש להימנע מפעולה של עצירת שתן לתרגול שרירי ריצפת האגן מחשש לדלקות בדרכי השתן.
  • לפני הרמת התינוק או כל משא כבד אחר, יש להקדים ולגייס את שרירי ריצפת האגן. כמו כן גם את השריר הרחב התוך בטני תוך כדי הוצאת אוויר וכפיפת ברכיים, כך שהעומס ייפול השרירי הירך.
  • כדי ליצור תנאים טובים למעבר התינוק בתעלת הלידה, בשלב הלחיצות, חשוב ביותר לשחרר ולהרפות את שרירי רצפת האגן בהוצאת אוויר בתנועה שששששש… ולגייס את שרירי הבטן.
  • בזמן פעולת מעיים, יש להימנע מלחיצות על האסלה המחלישות עוד יותר את ריצפת האגן .
  • לפני תרגול של שרירי הבטן, חשוב ביותר לכווץ את שרירי ריצפת האגן, שוב בתנועה ששששש תוך כדי הוצאת האוויר. אם נשאיר את כל אוויר בפנים נגרום ללחץ תוך בטני המחליש ומעמיס על שרירי ריצפת האגן.

 

לכן אם נרצה לשמור על רצפת האגן תקינה ושלא נמצא את עצמנו במצבים לא נעימים כפי שציינו בהתחלה, מומלץ וחשוב לתרגל באופן יום יומי את קבוצת שרירים זו. תרגילים אלו ניתן לעשות בכל מצב, מקום וזמן כחלק משגרת החיים. חשוב לציין שתרגול זה לא מצריך מאיתנו מאמץ מיוחד. כמו כן אף אחד בסביבה לא יבחין בעובדה שאת מתרגלת. אפשר לתרגל בעמידה, בישיבה ואפילו תוך כדי שממתינים להחלפת אור ירוק ברמזור או תוך כדי שטיפת כלים.

דרך תרגילים אלו, נוכל להגיע למצב של איזון ושימור רצפת האגן. מצב המבטיח לנו הגנה ותמיכה לאיברי האגן ולשיפור משמעותי באיכות החיים.

ויוי וגנר

 

 

הנחיות לפעילות גופנית בטוחה במהלך ההיריון

הנחיות לפעילות גופנית בטוחה במהלך ההיריון

  • פעילות גופנית בהיריון מכוונת בעיקר לשימור הקיים. לעזור לאישה לשאת את ההיריון, להכין את גופה ללידה ולתקופה שלאחר הלידה.

 

  • הקו המנחה לפעילות בהריון הוא ההקשבה לגוף. אישה שהתעמלה לפני ההיריון יכולה להמשיך להתעמל ולעסוק בפעילות גופנית בתנאי שתקשיב לגופה ותתייחס לכל הסימנים וההתראות שהוא משדר לה.
  • גם נשים שלא התעמלו קודם יכולות להתחיל להתעמל בהריון, בכל שלב, בתנאי שהפעילות תהיה מותאמת ליכולתן הגופנית.

 

  • צריך לזכור שהפעילות הגופנית מיועדת לנשים עם הריון תקין בלבד!!!
  • יש להצטייד בלבוש נוח ומרווח.

 

  • יש להרבות בשתייה לפני במהלך ולאחר הפעילות.

 

  • יש להימנע מאכילה לפחות שעתיים לפני התחלת הפעילות.

 

  • בכל מקרה של דימום או כאבים חזקים – יש להפסיק מיד את הפעילות, ולפנות לרופא במידת הצורך.

 

  • אשר לספורטאיות – אתן יכולות להמשיך בפעילות שגופכן מורגל בתנאי שתקשיבו לגופכן ולא תעמיסו עליו יותר מהרגיל.

הכאב בלידה

הכאב בלידה

כחלק טבעי ממחזור החיים של האישה לא היינו אמורות לחוות כאב בלידה, כפי שלא אמורים לחוות כאב בעת קיום יחסי מין. בדיוק להיפך. כשהתנאים מסביבנו מאפשרים רוגע ואינטימיות, ניתן להגיע לתחושות נעימות במשך תהליך הלידה. זהו מצב לא קל וקשה למימוש בסביבת בית החולים, שלא ערוך לקבל את היולדת כמו שהיא, ואפשר לה להתנהג כמו שהייתה רוצה באופן טבעי וללא עקבות.

כשמחפשים את מקור הכאב בלידה, אין להתמקד רק בפן הפיזי. ההסבר יכול להימצא גם בהשפעת התרבותית והחינוכית על דרך ההסתכלות שלנו ועל "הצפייה" של החברה שנרגיש כאב.

הפחד מהלידה הוא זה שגורם לנו באופן כמעט אבסולוטי לחוש כאב בלידה. שרירי הגוף מתכווצים עקב אותו פחד וכמות גבוהה של אדרנלין משתחררת וגורמת לנו לחוש יותר כאב.

בחברה שלנו הפחד מהלידה נוכח מאוד ולכן קשה מאוד למצוא נשים שלא חוו כאב בלידה.

כל אישה היא עולם בפני עצמו וכך גם חווית הלידה של כל אחת ואחת. התחושות בלידה משתנות מאישה לאישה. בנוסף כל אישה יש לה סף כאב משלה לכן יש כאלה שכואב להן פחות ויש כאלה שיותר. ישנם מקרים שבהם האישה לא חשה כאב עד השלב השני של הלידה, שזהו רגע מעבר התינוק דרך תעלת הלידה. ברגע הזה ראש התינוק לוחץ מאוד על קרקעית האגן והפרינאום, והאישה יכולה לחוש כמין צריבה נוראית באזור. ישנם מקרים שבהם קורה בדיוק ההיפך.  שתחושת הכאב גדולה יותר בשלב הפעיל של הלידה, כשהפתיחה גודלת ואז התחושה של שחרור מהלחץ על הפירנאום  בעת יציאת התינוק החוצה.

ובכל זאת הכאב ההוא לא מילה נרדפת לסבל. בעצם הכאב בלידה הוא הכאב היחידי שלא עם משהו שלא מתפקד נכון בגופנו. יש לו תפקיד של כינוס פנימה ולהתחבר אל התינוק שלנו ו"לרחף " במחוזות רחוקים כפי  שאומר מישל אודנט .הצירים כואבים אבל ה כאב שבא וחולף . מחוץ לציר אין כאב זה הזמן להתאושש ולהתחיל מחדש. זה לא כאב שמביא איתו פחד או כאב בגלל מצב בריאותי , יש לו תפקיד ברור לקדם את לידת תינוקך. כמובן שאם על הכאב נוסיף שכיבה ממושכת ללא יכולת תזוזה ומסביבך אנשים לא מוכרים לך, הכאב הזה יכול להפוך בקלות לסבל.

במשך תהליך הלידה הרחם מבצעת מאמצים גדולים בזמן קצר יחסית , זהו שריר שלעומת אחרים בגוף אנחנו לא יכולים לאמן אותו באופן רצוני . בזמן האורגזמה הנשי הוא גם מתכווץ ,אבל הם כווצים שונים מאלו שבלידה יותר קצרים ופחות עוצמתיים. לכן יתכן שעוצמת פעילות הרחמית תפתיע אותנו בלידה כי זאת תחושה שאנחנו לא מכירות. לשמור על רוגע יעזור לאישה לקבל את הפעילות הרחמית כמשהו חדש ולא בהכרח כואב. מים חמים או עיסויים באזור הסקרום ובגב התחתון ירגיעו את המאמץ הגדול שגופך מבצע. ללכת להעביר משקל מצד לצד ,להניע את אגן בסיבובים קלים ולהימצא בתנוחת אנכית כדי לנצל את כוח הכובד יעזרו לתינוקך לרדת לתעלת הלידה

 

 

מה מעצים את הכאב בלידה ?

אפשר לדבר על שני היבטים חשובים ושונים זה מזה :

מצד אחד הגישה שלנו לכאב. לחשוב שלא "נהיה מסוגלות להחזיק מעמד" שיהיה "נורא ואיום " מעמיד אותנו במצב של מתח והיכון לצפיית בואו של הכאב , גורם לנו להתרכז בו ובכך מכין אותנו להרגיש אותו ולחוות אותו ביתר עוצמה. הגישה של משנמצא מסביבנו גם משפיע ,כי הפחד לכאב ולסבל מדבק.לחשוב שאנחנו מסוגלות ולקבל עידוד ותמיכה מאחרים יעזור לנו להתמודד איתו . לקבל את זה כמשהו טבעי ,כתגובה טבעית של הגוף שלנו לתהליך פיזיולוגי טבעי  ולא תהליך פתולוגי יעזור לנו גם ,כמוכן לזכור שזה מצב זמני שיש לו סוף מדהים שהוא הולדת תינוקנו האהוב.

מצד שני התערבות יתר של הרפואה מוסיף  עוד מנה של אי נוחות אצל האישה :

  • אי נוחות : אי יכולת לנוע ולשנות תנוחה
  • מתן זירוז סינטטי
  • חוסר הבנה של המצב
  • קביעת זמנים על פי "לוח רפואי"

כל הגורמים האלו מעצימים את תחושת הכאב של האישה ,ואז כדי להקל על הכאב ממליצים על שימוש באפידורל ,שכשלעצמו הוא התערבות תרופתית . אבל יש דרכים אחרות פחות פולשניות כדי להקל על כאב כמו למשל ,מקלחות או אמבטיות חמות ,אבל הדרך הכי טובה למנוע מהאישה כאב ובמיוחד סבל מיותר היה ליצור סביבה מתאימה ,רגועה ,בלי לתמרן בגוף האישה ללא צורך אלא לתת לה את הזמן והחופש כדי שהלידה תעבור בצורה תקינה

 

 

 

הגוף משתנה

הגוף משתנה

מאת :ויוי וגנר, מדריכה להתעמלות נשים בהריון והכנה תנועתית ללידה

 

"פעם היו לי מותניים כאלה… ", כשהתחתנתי שקלתי 50 ק"ג… ", "אני הייתי רזונת כמוך… " אלו הם משפטים ששומעים לא פעם. ומדוע? מה התירוץ? במה האשמה? בהריון כמובן.

 

יחד עם זאת, נשים לא מוותרות על מימוש האמהות. על אף הקושי, אי הנוחות וההשמנה, נשים יירצו לחזור ולחוות הריון שוב.

 

נשים וגברים עוברים שינויים פיזיים ונפשיים באופן רציף לאורך כל חייהם. שינויים אלו קשורים לתקופת החיים בה הם נמצאים, לנסיבות השונות שהמציאות זימנה ולאופן התנהלותם בחיים.

כבר מרגע ההפרייה ברחם האם, עובר העובר שינויים רבים, תוך כדי התפתחות איבריו ועד להבשלת הגוף ותפקודו. לאחר הלידה ממשיך גוף התינוק בהתפתחות מתמדת. אם זו גדילה וצמיחה ואם זה תהליך הזקנה בהמשך שבה ניתן לראות אצל קשישים נשירת שיער ושיניים וכן תנועות הדומות לתנועות של רך נולד.

 

תהליכים של שינוי אלו כוללים גם את היכולת הנשית המופלאה להכין את הגוף להפרייה, הריון ולידה.

הטבע חכם וגורם לתהליך הזה להתרחש באופן טבעי, איטי והדרגתי. אפשר לשים לב שבמשך 40 שבועות של הריון המותניים מתרחבות, הג'ינס שתמיד עלה לא נסגר יותר ובהמשך מחליפים לבגדים רחבים יותר. אפילו צורת ההליכה שלנו משתנה לאורך כל ההיריון.

בסוף ההיריון, סמוך ללידה גוף האישה כבר שונה בהשוואה למה שהיה לפני ההיריון והציפייה והכמיהה לחבק את התינוק ו… לחזור למידות גופנו הרגילות.

 

זאת לא אני

עוד לפני הלידה, נשים רבות "מבטיחות" לעצמן לחזור לגופן כפי שהיה טרם ההיריון, כמה שיותר מהר. אולם זה לא תמיד קורה ובהחלט לא תלוי בהחלטות וברצונות האישה.

– לרחם לוקח כחודש לחזור למידותיו הרגילות, תהליך המזורז עקב הנקה.

– לעצמות האגן לוקח כשלושה חודשים להתחבר מחדש לאחר שנפרדו כדי לאפשר את יציאת התינוק.

– השדיים תפוחים עקב ההנקה ומשקלם גורם לעיתים לעמידה לא יציבה ולכאבי גב.

כל אלו הולכים ומשתנים (לטובה) עם הטיפול בתינוק, אפילו אותם קילוגרמים מיותרים יושלו מאיתנו בלי מאמץ מיוחד וללא צורך בדיאטה.

 

יחד עם זאת, אנחנו כבר לא כפי שהיינו לפני ההיריון וחשוב ביותר להבין שאנחנו כבר לא צריכות להיות כפי שהיינו. ההבדל הזה, שלפעמים קשה לקבלו, לא צריך להוות בעיה אם נסתכל על המכלול כולו, נוכל להבין שהפכנו לאמהות וזה עושה אותנו שונות בהרבה מאוד תחומים. כך שהשינוי הפיזי הוא רק חלק קטן מאותו שינוי גדול שמתרחש.

אלו שכן יכולים "להרשות לעצמם" לא לעבור שינוי אחרי שילדם בא לעולם, הם האבות (על אף שתופעת "אבא בהריון" היא נפוצה ואנו עדים לגברים המשמינים וסובלים מבחילות בזמן ההיריון של נשותיהם).

 

היריון ולידה הם חוויות מיוחדות ומופלאות ולא משנה אם זו לידה ראשונה או לא. כל היריון ולידה כרוכים בשינויים פיסיים ורגשיים ואנחנו צריכות ליהנות מהם ולא להתייסר מהם.

 

דיאטות דרסטיות, פעילות גופנית מאומצת ולא מתאימה – לא מומלצות בתקופה הזאת.

נכון יותר להתחבר, לטפח, לשמור ולאהוב את הגוף כפי שהוא. זוהי הגישה הנכונה ביותר כדי לאפשר ליולדת ליהנות מתינוקה, מסביבתה ומעצמה. זהו זמן לגילוי, לימוד ואהבה.

 

 

 

 

רגע… חושבים

יכול להיות קל ונחמד יותר אם תביני ותקבלי את העובדה שכל השינויים הללו הינם טבעיים, הגיוניים וצפויים. כשאת בהריון אל תצפי שברגע שחרורך הביתה מבית החולים תשובי להיות כפי שהיית. לא כך הדבר ולא כך צריך להיות.

אם את בהיריון, אל תכעסי על עצמך בגלל איך שאת נראית. נסי לקבל את גופך באהבה (או בהשלמה) כפי שקבלת אותו לפני ההיריון.

אם רק עכשיו ילדת, נסי לקבל את עצמך באותה אהבה שקיבלת כל שינויי קטן בגופך בתחילת ההיריון. אם יש לך אחות או חברה שזה עכשיו ילדה, עצרי מבעדך מלהשוות את המראה שלה עם מה שהיא הייתה קודם. היא השתנתה. התמקדי ברוך שבמבטה, ראי את הדרך בה היא מדברת עם בנה ואת השמחה שבה. הגוף והשינויים שחלו בו הם שאפשרו לה להגיע עד הלום.

 

ויוי וגנר, מורה לחינוך גופני  ומדריכה להתעמלות נשים בהריון ואחרי הלידה

תומכת ומלווה נשים בהריון,בלידה ואחרי הלידה

 מעבירה סדנאות לקבוצות או לפרטים באזור  הדרום

מנכ"ל ומייסדת נועם –בית מבטן עד ילדות , מרכז פעילות לנשים בהריון ואחרי לידה