שיטות להיפוך עובר

שיטות להיפוך עובר

מאת אביטל טסלר

 

למה בעצם היפוך?

 

ברוב ההריונות, לקראת השלבים הסופיים, העובר מתהפך ועובר למצג ראש. כלומר, ראש העובר מונח מעל האגן. כשמתחילה הלידה, ראש העובר מוביל ולאחריו שאר הגוף. הלידה במצג ראש היא הנוחה והקלה לעובר. ברוב הלידות העובר מצוי במצג ראש, אך לא בכולן. לעתים, חלק העובר המונח בכניסה לאגן אינו הראש אלא דווקא העכוז או הרגליים ואז מדובר במצג עכוז. מצג זה מאפיין שלושה עד ארבעה אחוזים מהלידות.
צורת הלידה הנבחרת (לידה נרתיקית רגילה או ניתוח קיסרי) במצג עכוז, משפיעה על התחלואה, הן של היילוד והן של היולדת. העלייה בתחלואה האימהית נובעת מסיבוכי הניתוחים הקיסריים במצג עכוז בלידה. עיקר התחלואה העוברית נובעת מנזקים הנוצרים בתהליך הלידה, אך גם משכיחות יתר של מומים המאפיינים מצג זה.

בשנים האחרונות פורסמו מחקרים מבוקרים, שהדגימו כי קיים יתרון ברור ליילד בניתוח קיסרי יילוד במצג עכוז. ישנם בתי חולים, שכחלק מהמדיניות שלהם – לא מבצעים לידת עכוז ותמיד מפנים את היולדת לניתוח קיסרי. עם זאת, ישנם בתי חולים שאינם "אוסרים" לידת עכוז אך ממליצים בחום לבצע ניתוח קיסרי.

בשנים האחרונות נשים רבות החלו לבדוק אפשרויות נוספות מלבד הניתוח הקיסרי, על מנת להפוך את עובריהן ממצג עכוז למצג ראש-כדי להגיע ללידה נרתיקית ולא לניתוח. ישנן דרכים שונות להיפוך עובר- החל מהרפואה המערבית- היפוך חיצוני, סגולות שונות, תנוחות וכלה ברפואה סינית, דמיון מודרך והומיאופתיה.

במאמר זה סקירה של שיטות שונות להיפוך עובר, יתרונותיהן וחסרונותיהן:

שיטת ההיפוך חיצוני

היפוך על פי הרפואה הסינית

הומיאופטיה כשיטה להיפוך עובר

רפלקסולוגיה כשיטה להיפוך עובר

דמיון מודרך

 

תנוחות המסייעות להיפוך עובר

סגולות להיפוך עובר על פי היהדות

 

 

 

 

 

שיטת ההיפוך החיצוני -ממצג עכוז למצג ראש

 

כל שינוי מלאכותי של מנח ומצג העובר על ידי הפעלת כוח חיצוני נקרא היפוך.

היפוך חיצוני נעשה מזה שנים רבות; הכוונה היא לסובב את העובר בעודו נמצא ברחם אמו. הפעולה נעשית ע"י רופא מיילד השם ידיו על דופן הבטן ומסובב בעדינות, ובדרך כלל ללא גרימת כאב לאם, את העובר למצג ראש. ההליך נעשה לרוב לאחר שבוע 37 להריון.

מטרת ההיפוך היא להפוך את מצג העובר מעכוז, למצג ראש, שהוא מצג עם סיכונים פחותים לסיבוכים הן לאם והן לעובר.

נשאלות מספר שאלות לגבי ביצוע היפוך חיצוני:

האם ההיפוך הכרחי?

האם ההיפוך בטוח?

האם יש ערך לביצוע היפוך מבחינת האם והוולד?

ומהם הסיבוכים הכרוכים בביצוע ההיפוך?

מחקרים פרוספקטיביים מקריים הצביעו על כך שללא היפוך, 80%-85% ממצגי העכוז המתגלים בסוף השליש השלישי יישארו במצג עכוז עד הלידה. למעשה כ 90% ממצגי העכוז הופכים למצג ראש באופן עצמוני עד לשבוע ה 36 להריון ולכן אין טעם לבצע היפוכים לפני מועד זה. אולם לאחר מועד זה רוב מצגי העכוז יתמידו עד ללידה. נוסף על כך, שיעור הניתוחים הקיסריים בנשים אשר לא הוצע להן היפוך גדול פי שניים לעומת נשים שבהן בוצע היפוך.

הבטיחות בביצוע היפוכים, עם שימוש בתרופות להרפיית הרחם (טוקוליטיקה) או בלעדיו, היא נושא השנוי במחלוקת. התומכים בשימוש בשיטה טוענים שיש לנסות לבצע היפוך ברוב המקרים של המצגים שאינם מצגי ראש, כדי להפחית את התחלואה והתמותה העובריים הכרוכים בלידה לידנית במצג עכוז, מחד גיסא, ולנסות לצמצם את שיעור הניתוחים הקיסריים הכרוכים בעלייה בתחלואה האימהית ובעליה קלה בתמותה האימהית, מאידך גיסא. התוצאות עד כה מראות שפעולת ההיפוך החיצוני בטוחה יחסית. אולם יש גם סיכונים בעקבות הפעולה ולכן יש לבצעה רק במרכזים המיומנים בביצועה, רק בחדר לידה, ורק בסמוך לחדר ניתוח, ובמידה ומופיע סיבוך הדורש התערבות מיידית עוברים מיד לחדר הניתוח ועורכים ניתוח קיסרי.

שעור ההצלחה בהיפוך חיצוני הוא סביב 50% והיה וצלחה הפעולה ברוב המכריע של המקרים יישאר העובר במצג ראש עד ללידה.

הסיבוכים הקשורים בהיפוך חיצוני:

א.ירידה בדופק העובר בזמן ביצוע ההיפוך. השימוש באולטרסאונד תוך כדי ההיפוך מאפשרים לזהות זאת מייד ולהפסיק הפעולה במידה ומופיעים שינויים בדופק העובר. השימוש באולטרסאונד לפני הפעולה מאפשר אף להימנע מהיפוך כאשר חבל הטבור נמצא כרוך סביב העובר, מצב העלול לגרום לשינויים בדופק העובר.

ב.היפרדות שלייה סמוך לביצוע ההיפוך ולפיכך על הנשים העוברות היפוך להישאר כשעה בחדר לידה לצורך ניטור. הניטור יראה אף מקרים בהם הופיעו צירים, דבר המהווה הוראה להמשך מעקב באשפוז.

ג.דימום מהעובר לאם

ד.קרע של הרחם

ה.מוות אימהי

ו. מוות עוברי

היפוך לא נעשה במידה וקיימת הנחיה לביצוע ניתוח קיסרי מכל סיבה שהיא.

בשל החשש מקרע של הרחם עקב ביצוע היפוך, ישנם רופאים רבים שאינם מבצעים היפוך בנשים הרות שעברו ניתוח קיסרי בחתך במיצר התחתון, אולם ישנם מחקרים המדווחים על היעדר סיבוכים של ממש ועל הצלחה בביצוע היפוך בנשים עם ניתוח קיסרי קודם ב 46 מתוך 56מהמקרים ללא קרע של הרחם.

חשש נוסף מהיפוך קיים במקרים שבהם מצג העכוז חוזר לאחר לידת עכוז קודמת. במצב זה החשש ממום רחמי, הגורם להחזרת מצגי העכוז, מרתיע חלק מהרופאים מביצוע היפוך.

 

סוגי מומים רחמיים:

מומים מולדים במבנה הרחם הם ממצא גניקולוגי נפוץ שברבים מן המקרים אינו מאובחן משום שאינו בא לידי ביטוי קליני. על כן, מרבית הנשים אינן מודעות כלל למבנה החריג של רחמן. האבחנה של מום ברחם, נעשית במהלך בירור רפואי בשל אי פריון, הפלות חוזרות או לידה מוקדמת.

הסיבה להופעת מומים מלידה אינה ידועה, אם כי קיים כנראה קשר גנטי:

*מחיצה- מחיצה חלקית, מחיצה מלאה

המצאות מחיצה בחלל הרחם הינה המום השכיח ביותר, ושכיחותו מוערכת בכ- 2% מכלל הנשים. לרחם עם מחיצה יש מבנה חיצוני נורמאלי, אך החלל שלו מחולק ע"י מחיצה לשני חלקים. גודל המחיצה משתנה ויכול לנוע בין מחיצה מרכזית קטנה, עד מחיצה אורכית מן הנרתיק ועד לקצה הרחם, המחלקת אותו לשני חללים ללא חיבור ביניהם.

ככל שהמחיצה ארוכה יותר – גבוה יותר הסיכון להפלות חוזרות.

*רחם הפוך, רחם הפוך חלקית

רחם הפוך פירושו צניחה של גוף הרחם דרך צוואר הרחם כך שלמעשה הרחם הפוך- הפנים יוצא החוצה. כמעט כל המקרים של רחם הפוך קורים לאחר לידה. רחם הפוך שלא לאחר לידה הוא נדיר מאוד ובד"כ קשור לגידולים ברחם.

רחם הפוך חלקית – הרחם הפוך אך לא בולט דרך צוואר הרחם.

רחם הפוך בשלמות – הרחם בולט דרך צוואר הרחם. לעיתים הרחם יכול לבלוט מתוך הואגינה.

השכיחות של רחם הפוך נעה במהלך 30 השנה האחרונות בין 1 ל – 4,000 לידות לבין 1 ל – 100,000 לידות. כיום נוהגים לדבר על שכיחות של אחת ל – 20,000 לידות.

*רחם כפול

היווצרות מום ברחם נובעת, בדרך כלל, מהעובדה שהרחם נוצר משני חלקים נפרדים שמתחברים במהלך החיים העובריים. הפרעה כל שהיא בתהליך זה, כאשר העובר עוד בבטן האם, עלולה להוביל ליצירת רחם "כפול", כלומר רחם עם שני גופי רחם נפרדים.

*רחם חד קרני

כאשר מחצית אחת של הרחם אינה מתפתחת. הרחם מחובר רק לחצוצרה אחת.

 

אילו מצגי עכוז ניתנים להיפוך?

ישנם שלושה מצגי עכוז:

*היילוד מתחיל לצאת מהרחם כאשר הירך שלו מכופפת על הבטן והשוק על הירך.

* כל הרגל, השוק והירך מקופלים לגמרי, ישר כלפי מעלה

*הרגליים יוצאות ראשונות דרך צוואר הרחם.

המצג הניתן להיפוך חיצוני זהו המצג השלישי שנקרא "מצג רגליים" – footling

 

התנאים הדרושים לפני ביצוע היפוך חיצוני:

א. עדיף לבצע היפוך חיצוני סמוך לשבוע 37. סיכויי ההצלחה גבוהים יותר סמוך למועד זה.

ב.כמות מספקת של מי שפיר.

ג. ניטור דופק לב העובר תקין לפני ביצוע הפעולה.

ד. שלא תהיה ירידת מים.

ה. אישה ולדנית עם עובר שאינו גדול במיוחד. ניתן לעשות היפוך חיצוני גם באשה מבכירה אולם אחוזי ההצלחה נמוכים הרבה יותר.

כיצד נעשית פעולת ההיפוך:

  1. היולדת מתקבלת לחדר לידה ומחוברת לניטור עוברי למשך מחצית השעה.

2.אולטראסאונד מאמת שהעובר אכן נמצא במצג עכוז.

  1. מוחדר עירוי לאם ודרכו ניתן חומר המשקיט ומרגיע כל פעילות רחם (ריטודרין) למשך 30 דקות.
  2. שני רופאים מיילדים משמשים יחדיו; האחד בסיוע אולטרסאונד ממוקם על לב העובר וצופה בו כל עת ביצוע הפעולה, והרופא השני מבצע את תהליך ההיפוך.
  3. המיילד המבצע היפוך ממשש את העכוז, מרימו מהאגן ובאופן שכזה רוב העוברים מטים ראשם לכוון צידי בטן האם ואז, בד"כ עצמונית או בסיוע המבצע, מושלם הסיבוב. בד"כ פעולת ההיפוך מסתיימת תוך דקות.
  4. היה וצלחה פעולת ההיפוך, מומלץ להמשיך ולנטר את דופק העובר כמחצית השעה.
  5. היה ולא צלח ההיפוך לאחר מקסימום 10 דקות, מופסקת הפעולה.
  6. אם ליולדת סוג דם שלילי, היא תקבל בכל מקרה זריקת אנטי-די לאחר ההיפוך.

היפוך עובר על פי הרפואה הסינית

מהי הרפואה הסינית?
הרפואה הסינית היא רפואה עתיקת יומין שספרותה המקצועית בת 2500 שנה. כיום כ 25% מאוכלוסיית העולם נעזרים בה. הרפואה האלופטית המערבית והסינית הן כיום 2 המערכות הרפואיות הדומיננטיות בעולם ולאחרונה שיתוף הפעולה ביניהן גדל.
מערכת רפואית זו פותחה ע"י גדולי המלומדים והמדענים בהיסטוריה הסינית. תלמידי חכמים אלה רשמו את התיאוריות והניסויים הקליניים שלהם באלפי ספרים שהועברו בדייקנות מדור לדור. קיימים כ 30-40 אלף (!!) ספרים העוסקים ברפואה סינית שנכתבו לפני המאה ה- 20 בלבד! ומאז, אלפים רבים של מאמרים וספרים נכתבו והוצאו לאור בסין, טייוואן, סינגפור, הונג קונג ולאחרונה גם בעולם המערבי.

כיצד פועלת הרפואה הסינית?
מטרת הרפואה הסינית היא לכונן איזון והרמוניה בגוף ובנפש. את אלה ניתן להשיג ע"י איזון בין יין ויאנג, בין חמשת האלמנטים: אש, אדמה, מתכת, מים ועץ, בין האיברים הפנימיים השונים, ובין צ`י (אנרגיה), דם ונוזלי גוף. האיזון מושג ע"י חיזוק האנרגיה הבריאה של הגוף תוך סילוק ותקיפת גורמי מחלה.
ברפואה הסינית מחלה נחשבת לחלק בלתי נפרד מבעיה רחבה יותר שלעיתים מוסתרת מאתנו. לעומת הרפואה המערבית המדגישה את המחלה עצמה, ברפואה הסינית הסימפטומים של הפציינט הם רק חלק מהתמונה הכללית. המטרה היא לאזן גוף ונפש כיחידה אחת. עקרון זה ידוע בשם "הוליזם".

כמה מילים על יין ויאנג:
יין ויאנג הם עקרון דיאלקטי לפיו ניתן להבין חלק, רק מתוך שיוכו אל השלם. יין ויאנג הם תוויות המסבירות כיצד פועלים דברים ביחס אחד לשני וביחס ליקום. אין דבר מוחלט: יין ויאנג משתנים ומנוגדים זה לזה. יין מייצג קור, מנוחה, חושך, כיוון כלפי מטה, הפנמה בעוד יאנג הוא ההפך: אור, חום, סטימולציה, תנועה. כל דבר מורכב מיין ויאנג (דוגמא: יממה). כל דבר ניתן לחלוקה נוספת של יין ויאנג. יין ויאנג יוצרים זה את זה ונהפכים זה לזה (כמו שיום הופך ללילה).

המרידיאנים וזרימת אנרגיה:
הגוף מרושת במסלולים אנרגטיים (מרידיאנים) המחברים כל איבר בגוף במסלול מסוים, עד לקצה גפה. לאורך המסלולים הללו ישנם נקודות דיקור ולאורכם זורם צ`י.
גניקולוגיה ומיילדות סינים:
כבר בשנת 200 לפנה"ס התייחסו למחלות גניקולוגיות/מחזור והריון בספר הקלאסי: YELLOW EMPERORS INNER CLASSIC. כיום הגניקולוגיה היא חלק בלתי נפרד מרפואה פנימית הכוללת תחומים כמו רפואת עיניים, ילדים, פסיכיאטריה, נוירולוגיה, גריאטריה, אונקולוגיה, יורולוגיה, אף אוזן גרון ועוד.
הגניקולוגיה הסינית מתחלקת ל 5 חלקים:
* מחלות מחזור כולל תופעות קדם וסתיות וגיל מעבר.
* הפרשות וגינאליות.
* מיילדות (הריון ולידה).
* POST PARTUM – התקופה שלאחר הלידה.
* אחרים: מחלות מודרניות כגון שרירניות, סרטן, חזה פוליציסטי ואחרים.
היפוך מצג עכוז נידון תחת קטגוריית הריון ולידה.

סיבות היווצרות מצג עכוז:
שלית פתח

שליה נמוכה מאוד
שרירי רצפת אגן חלשים כתוצאה מהריונות מרובים
עודף מי שפיר
שרירניות או ציסטות
צורת רחם לא תקינה

הרפואה הסינית מבדילה בין מצג עכוז כתוצאה מחוסר אנרגיה (צ`י) ובין מצב של תקיעות אנרגיה שאינו מאפשר תנועה וטרנספורמציה בגוף. בשני המקרים הטיפול דומה.
לרוב, הדיאגנוזה נעשית בעזרת אולטרה סאונד. זמן מומלץ להתחלת היפוך הוא בין השבועות 32-36 או 36-39.

 

כיצד מתבצע היפוך על פי הרפואה הסינית?

היפוך מתבצע בעזרת דיקור ומוקסה (חימום בעזרת צמח ה –לענה) בנקודה הנמצאת בקצה האצבע הקטנה של הרגל.

מחקר מערבי הראה שחימום נקודה זו מגביר את הפרשת הפרוסטגלנדינים והפרשת אסטרוגן מהשליה. שני אלה מעודדים תנועות עובר.
לפי הרפואה הסינית המסורתית, נקודה זו מסמלת את המעבר בין מרידיאן יאנג למרידיאן יין ובכך מאפשרת תנועה ממצב יאנג (ראש למעלה) למצב יין (ראש למטה).

המרפא הסיני מוודא מצג עכוז ביום הטיפול.

לאחר מכן על האישה לשכב פרקדן, רצוי עם כרית מתחת לראשה וכרית נוספת מתחת לברכיה. יש לקרב שני סגרי מוקסה בוערים אל נקודה המצויה בקצה האצבע החמישית של כל כף רגל קירבתם אל האצבע אמורה ליצור תחושת חום נעימה ולא צריבה. יש לעבוד מתוך קשב לאישה ההרה, ולהרחיק את הסיגרים מעט, אם הם קרובים מדיי. על הטיפול להימשך בין 10 דקות ל-15 דקות, אלא אם כן המטופלת אינה חפצה בכך מכל סיבה שהיא.

יש לחזור על הטיפול לפחות פעם ביום, ורצוי פעמיים ביום, למשך חמישה ימים.

לאחר מכן יש לבצע בדיקת אולטרה-סאונד כדי לבדוק אם העובר התהפך. רק אם העובר נותר במנח העכוז, יש לחזור על הפרוצדורה למשך חמישה ימים נוספים. (אם לא בודקים זאת, עלול העובר לעבור למצג ראש, אך בהשפעת הטיפול המתמשך להוסיף להסתובב ולחזור למצג עכוז).

 

ישנן גרסאות שונות לטיפול אך עיקרן הוא זהה:

  • טיפול בן 7 ימים, שלאחריו בדיקת אולטרה-סאונד, ואז, בעת הצורך, טיפול בן 7 ימים נוספים.
  • טיפול רצוף בן שבוע-שבועיים.
  • דיקור הנקודות בעזרת מחטים סיניות ורק אז חימומן עם סגרי מוקסה.
  • חימום הנקודות כאשר האישה השוכבת פרקדן מניעה את אגנה בעדינות לצדדים.
  • חימום הנקודות כאשר האישה כורעת על ברכיה ומרפקיה ומניעה את אגנה בעדינות לצדדים.

 

ההסבר הסיני:

בזמן הלחיצה על הנקודה – "מגיעים אל היין"- מגיעים אל איבר המין הנשי; ההפך מיאנג. על נקודה זו נאמר שמתחלפת בה האנרגיה היאנגית של מרידיאן שלפוחית השתן עם האנרגיה הינית של הכליות. באופן דומה פועלת הנקודה, ההופכת את העובר ממצב יאנגי בו ראשו כלפי השמיים, למצב יני בו ראשו כלפי האדמה. כך יוכל ´להגיע אל הין´, כלומר אל תעלת הלידה והנרתיק, כשהוא מוכן לדרך.

 

ההסבר המערבי:

נמצא שגירוי הנקודה בעזרת סיגר מוקסה, המעורר יצור מוגבר של הורמוני-אם (אסטרוגן שחלתי ופרוסטגלנדינים), מעודד את דפנות הרחם להתכווץ, וכתוצאה מכך מתגברת הפעילות העוברית. עלייה זו בתנועתיות העובר היא אחד המאפיינים המדהימים ביותר של המוקסיבציה, וכמעט כל הנשים חשות בה במהלך החצי השני של 15 דקות הטיפול, לעיתים רבות גם לאחר שהגירוי הסתיים (מצד שני, המטופלת עשויה גם שלא לחוש בדבר).

 

מתי אין לבצע את ההיפוך?

ישנם מקרים בהם לא כדאי לקחת את הסיכון, ויש להימנע מביצוע הטיפול. בתחילת הפגישה, כחלק משיחת ההיכרות והתשאול, יש לוודא שהאישה אינה סובלת מאף אחד מהמקרים הבאים (הערה: מטפלים רבים אינם מקפידים בנושא זה, ועדיין לא ידועות תופעות לוואי לטיפול).

* הריון תאומים – קיים סיכון נדיר שהראשים יסתבכו זה בזה או שחבלי הטבור יידחסו.

* לחץ דם גבוה – הפרוצדורה עלולה להעלות את לחץ הדם, לכן כדאי להימנע ממנה בנשים עם לחץ דם גבוה ממילא. ככלל, יש לנהוג במשנה זהירות בנשים הרות עם יתר לחץ דם.

* דימום בהריון – שוב, יש לנהוג במשנה זהירות בכל אישה בעלת היסטוריה של דימום הריוני.

* דם האם שלילי– לא ניתן לדעת את סוג דמו של העובר, ויתכן שאינו זהה לזה של האם. אם האם שלילית, הסיכון בהיפוך העובר הוא עירוב דמו בדמה (בעקבות הפרדות שליה או מעבר מי שפיר לתוך כלי הדם (תסחיף מי שפיר).בכל הריון יש מעבר של כדוריות דם מהעובר לאם. אם העובר הוא בעל סוג דם חיובי והאם היא בעלת סוג דם שלילי היא עלולה ליצר נוגדנים כנגד כדוריות הדם בעלות החיוביות של העובר. כתוצאה מכך יכול להיגרם הרס כדוריות דם אצל העובר ולגרום לו אנמיה.

 

חשוב שההיפוך יתבצע על ידי מטפל מוסמך, בכיר ומנוסה.

הומיאופטיה – כשיטה להיפוך עובר

 

מהי הומיאופטיה?

הומאופטיה היא שיטת ריפוי שנוסדה בגרמניה לפני כ 200 שנה ע"י הרופא והכימאי ד"ר סמואל הנמן. "הומיאו" פירושו דומה ו "פטיה" פרושה מחלה. התרופה ההומאופתית דומה למחלה, ובכך מעוררת את כוחות הריפוי הטבעיים של הגוף להתגבר עליה.

טיפול הומיאופטי הנו בראש ובראשונה טיפול הוליסטי. משמע שכל הסימפטומים, אותו מכלול שלם של תופעות מטרידות מהן סובלים האם והעובר (שמנח העכוז הוא כאמור חלק ממכלול זה), מאווייה והרגישויות האישיות שלה נלקחים כולם בחשבון.

הטיפול ההומאופתי, כולל מתן תרופה אחת ויחידה למכלול הסימפטומים. התרופה (המכונה בהומיאופטיה "רמדי") ניתנת במינון מזערי ואינה כוללת תופעות לוואי בלתי רצויות. כל רמדי מבוסס על חומר טבעי אחד, ועובר תהליך פרמקולוגי ייחודי, הכולל דילול וניעור. בזכות תהליך ייחודי זה, הרמדי משפיע בו זמנית הן ברמה הגופנית והן ברמה הנפשית. אם כך, בעקבות טיפול הומיאופטי המותאם כאמור באופן אישי, יתהפך גם העובר, זאת כחלק מהשבת האיזון הכללי.

להיפוך מסוג זה יש משמעות רבה. עובר המתהפך לבד כחלק מאיזון של מערכת שלמה מבטיח בריאות טובה יותר הן לו והן ליולדת. ההיפוך כאן נעשה כחלק מתהליך כולל, לא מנותק מהאם ומההריון ולא פחות חשוב מכך, אין לו תופעות לוואי. טיפול הומיאופתי מקצועי ואמין מחזק את האם והעובר ומבטיח לידה קלה ובריאה יותר . וכמובן- לידה נרתיקית ברוב המקרים.

מתי כדאי להגיע לטיפול? כמה שיותר מוקדם. מכיוון שהרמדי עובד על מכלול האדם, וההיפוך הוא רק חלק ממכלול הסימפטומים, ככל שתקבל היולדת את הרמדי מוקדם יותר, כך סיכוייה לבריאות שלמה ולמנח תקין גדולים יותר.חשוב לציין, כי מכיוון שהרמדי הומיאופתי משפיעה על מכלול האדם, גם אם מסיבות טכניות, לא התהפך העובר. האישה זוכה להחלמה מהירה מן הניתוח, לא סובלת מכאבים חזקים מידי ויכולה לחזור לתפקוד מהר יותר.

עד היום לא נעשו מחקרים מסודרים על אחוזי הצלחה בהומיאופתיה כנגד הרפואה הקונוונציונלית. אולם ממטאנליזה של מחקרים רבים, לפי הסטנדרטים המחמירים ביותר אחוזי ההצלחה היו כ 75%.

 

חשוב שההיפוך יתבצע על ידי מטפל מוסמך, בכיר ומנוסה.

רפלקסולוגיה – כשיטה להיפוך עובר

 

רפלקסולוגיה מהי?

רפלקסולוגיה – תורת כף הרגל, הנה אחת משיטות הטיפול העתיקות בעולם ומקורה במצרים העתיקה.

מקור המילה רפלקסולוגיה הוא המילה השתקפות (Reflection).

עיקרון הטיפול הרפלקסולוגי מבוסס על ההנחות כי כף הרגל הנה ראי של הגוף ומצבו הבריאותי, הגופני והנפשי משתקף בה, וכי באמצעות עיסוי ולחיצות בכף הרגל, הרפלקסולוג מגרה ומעורר את יכולות הריפוי הטבעי של הגוף.

הטיפול הרפלקסולוגי פשוט, נעים ולא חודרני. ע"י עיסוי והפעלת לחץ בנקודות ייצוג האיברים בכף הרגל אנו מגרים ומרגילים את הגוף לנצל את כוח הריפוי הטבעי שבו.

הטיפול הרפלקסולוגי מתאים לכל גיל, מתינוק בן יומו ועד קשיש, מחזק את מערכות הגוף והנפש, עוזר להתמודד עם בעיות אקוטיות ונותן תמיכה והקלה במצבים קשים וכרוניים. הטיפול אף מסייע בהגברת חילוף החומרים, מביא לרגיעה, שחרור והרפיה.

עצם המגע עם כפות הרגליים יוצר אנרגיות חיוביות המועברות אל כל הגוף ומקנות לו את הכוח לפרוץ מחסומים, יכולת ההקשבה שלנו לגופנו משתפרת ובכך מאפשרת לגוף להפעיל את כוח הריפוי הטבעי הקיים בו.

ע"י עיסוי והפעלת לחץ בנקודות ספציפיות בכף הרגל ניתן לגרות את הרחם ועל ידי כך לשנות את תנוחת העובר ברחם. הטיפול נעשה בשכיבה, ועשייתו בשבועות 34-38 עשויה להביא להיפוך העובר.

 

חשוב שההיפוך יתבצע על ידי מטפל מוסמך, בכיר ומנוסה.

דמיון מודרך – כשיטה להיפוך עובר

דמיון מודרך- שיטה המאפשרת לאדם להתמודד עם בעיות רגשיות וגופניות, ע"י שפת הדימויים הפרטית שלו. באמצעות הרפיה פשוטה, הגוף והמוח מתנתקים בהדרגה מהסביבה ונכנסים למצב של רגיעה שכתוצאה ממנה, יכולות ותפקודים גופניים משתפרים.

 

מהי שיטת קיי?

שיטת קיי, המבוססת על הרפיה עמוקה בשילוב טכניקות שונות של דמיון מודרך, מספקת מענה לטווח רחב ביותר של בעיות, גופניות וגם נפשיות: פחדים, חרדות ופוביות; שינוי הרגלים – עישון, אכילה נכונה, כסיסת ציפורנים, ניהול זמן וכו'; בעיות שינה, התמודדות עם מתחים, וכן מצבים גופניים שונים, החל ממחלות פסיכו-סומטיות וכלה במחלות "אמיתיות" (לפי לואיז היי, שספרה "אתה יכול לרפא את חייך" הוא ספר חובה לכל מי שרוצה לשלוט בחייו, כל מחלה היא פסיכו-סומאטית). לאישה ההרה מאפשרת שיטת קיי שליטה כמעט מלאה בלידה.

 

אבן היסוד של השיטה היא ההרפיה- טכניקות הרפיית המתחים מאפשרות יותר שליטה במצב.

ההרפיה הגופנית מביאה גם להרפיה של החלק המודע והביקורתי בנפש, ולחשיפת התת מודע. כמו בשינה, שבה הגוף רפוי, ופתאום אנחנו מוצאים את עצמנו מאמינים לכל מיני דברים בלתי אפשריים המתרחשים בחלום כך גם במצב של הרפיה יזומה, אנחנו יכולים להביא את עצמנו למצב שבו נוכל לשנות את גופנו ואת תחושותינו ב"דרך עוקפת אינבו". הדרך הזו יכולה לעבוד גם במצב של ערנות מלאה, אם אנחנו מאפשרים לעצמנו לנטרל את הגורם הביקורתי ולהאמין ביכולותינו. הדמיון המודרך הוא החוליה המקשרת בין סרט טוב לבין חלום: בסרט החושים מודרכים אבל אין מקום לדמיון. בחלום התת מודע לוקח אותנו למחוזות שהוא מחליט, ללא הדרכה מבחוץ.

לכן בנוסף להרפיית מתחים, כוללת שיטת קיי גם טכניקות אלחוש המבוססות על דמיון מודרך.

 

היפוך עובר על פי שיטת קיי:

בשנת 1981 נעשה מחקר בארצות הברית ובו השתתפו מאתיים נשים שעובריהן לא התהפכו למצג ראש עד השבוע ה-36 של ההיריון. מאה מהן קיבלו הדרכה בהרפיה ובדמיון מודרך, ומאה אחרות עברו היפוך ידני (הליך שיכול להיות כואב) או לא קיבלו שום טיפול. הממצאים הפתיעו גם את החוקרים: מתוך קבוצת הביקורת, 26 תינוקות התהפכו עד הלידה. חלק מהתינוקות שעברו היפוך ידני, התהפכו בחזרה. בקבוצת הדמיון המודרך, 81 תינוקות התהפכו למצג ראש. השערת המחקר הייתה שיידרשו כ-10 מפגשים בממוצע כדי להפוך תינוק. למרבה ההפתעה חלק מהתינוקות התהפכו כבר אחרי טיפול אחד, והממוצע עמד על שתי פגישות בלבד.

ההסבר הוא פשוט: לפעמים הסיבה לכך שהתינוק לא התהפך נעוצה במתח שבו נמצאת האם. זה יכול להיות פחד מפני הלידה הקרבה, אך גם מתחים שאינם קשורים להריון, כגון מעבר דירה, מערכות יחסים וכו'. הרפיית המתחים היא השלב הראשון. הדמיון המודרך יכול לעבוד כ"אינבו", ותהליכים שהאם מדמיינת יכולים לקרות גם במציאות.

 

חשוב שההיפוך יתבצע על ידי מטפל מוסמך, בכיר ומנוסה.

 

תנוחות המסייעות להיפוך עובר

תנוחות אלו נועדו למנוע התבססות העובר באגן במצג עכוז ובכך לספק לו הזדמנות נוספת להתהפך (ולהתבסס מאוחר יותר עם ראשו למטה). את התנוחות מומלץ לבצע מספר פעמים ביום למשך כ-15 דקות בכל פעם. מומלץ לבצען על בטן ריקה ובשעה בה העובר פעיל לקבלת השפעה מקסימלית.

 

"עמידת נר" – מבוצעת כנגד קיר. הקפידי לרפד בעזרת כריות את פלג הגוף התחתון. לשכב עם הישבן רחוק מהקיר ולהשעין את כפות הרגליים על הקיר שישמשו כתמיכה להעלאת הירכיים למעלה. יש לבצע תרגיל זה 3 פעמים ביום במשך 15 שעה.

הדגש בתנוחה זו הוא שעל הירכיים להיות גבוהים מהכתפיים.

"ברכיים-חזה" – כאשר הישבן מונף באוויר, גבוה מעל הראש והחזה הצמודים לרצפה.

שיטה נוספת להשגת תנוחה דומה ממליצה על שכיבה על קרש אלכסוני (החלק העליון בגובה 30 ס"מ מן הרצפה). על האישה לשכב על גבה, עם הראש כלפי חלקו הנמוך של הקרש, בעוד ברכיה כפופות וכפות רגליה מונחות שטוחות).

"זחילה"– על האישה ללכת על 4 בבית. בפעולה זו- הרחם נע קדימה וכך גם ראש העובר נע קדימה.

"השמעת מוסיקה בשכיבה" – כאשר האישה בשכיבה על גבה להשמיע מוזיקה לתינוק ולהוביל אותה לכיוון הנרתיק ממש להוביל מלמעלה למטה, התינוק נמשך אל הצלילים

"כוון פנס בשכיבה" – כאשר האישה שוכבת להאיר עם פנס לכיוון הבטן התחתונה, דבר האמור למשוך את העובר לכוון את ראשון בכיוון האור. התינוק " בא אל האור".

"קור" – לשים קרח על החלק העליון של הבטן- דבר המפריע לעובר והוא מתהפך כדי להתרחק מהקור.

"קולות" – אגן האישה הוא כמו תיבת תהודה- אוסף אליו קולות שגורמים לתינוק להתהפך.לשיר לעובר, להשמיע אליו קולות נמוכים בתחתית הבטן- כל אלו גורמים לעובר להתהפך.

סגולות להיפוך עובר – על פי היהדות

א. קבלה היא שכאשר נמצא עובר מהופך יש לבדוק את כל ספרי הקודש בבית ולראות אם כולם מונחים ישר ולא מהופכים ולסדרם בצורה נכונה

ב. סגולה מהרב ישראל יעקב פישר זצ"ל, לאישה לפני לידה, כשהתינוק במצב "עכוז" לילך ל"סטף" ולשתות מים מהמעיין. הסגולה היא רק בחודש התשיעי. על הבעל לשתות מים מהמעיין ולהעביר מפה לפה לאישה. אין לפרסם את העניין בטרם ביצועו – הנחייה מפורשת מפיו לכל עניני הסגולות.

ג. לימוד ספר הזוהר מועיל וגם פתיחת ארון הקודש בימים בהם קוראים בתורה וכן להקפיד לומר אמת ולעסוק בתורה ביתר עוז באותם הימים.

ד. סגולה ידועה מהסטייפלר: שתלך האישה על ארבעותיה מהלך ארבע אמות אנא ואנא בביתה.

מקורות

 

  1. אלישר, א. (2003), 'הרפואה הסינית לרשותך', תל אביב
  2. בן סעיד, ר. (2004), 'היפוך עובר דמון מודרך', זיכרון יעקב: פסיכודרמה ומדיטציה.
  3. בר, ע. ורוזין, ט. (1994), 'המדריך הישראלי להריון ולידה', תל אביב: זמורה ביתן
  4. סלע,ק. ( 2004), 'היפוך מצג עכוז על פי הרפואה הסינית המסורתית', תל אביב :אמנות הלידה.
  5. קנטי., ח. ( 2004), 'היפוך חיצוני ממצג עכוז למצג ראש', תל אביב: עיתון הארץ
  6. שנקר , י.ואלחלל, א. (1998), 'ההיריון היולדת והלידה', ירושלים:הוצאת גרפית
  7. שעיה, מ (1998), 'דילמות מיילדותיות והלכה', ירושלים.
  8. Robertson .A.(2003) , ‘If your baby is breech’: birth international
  9. Breger ,C.L , (2003), ‘birth surprise in jerusalem’, Jerusalem : Midwifery Today
  10. Glezerman. M (2006), ‘five years to the term breech trial: the rize and the fall of a randomize controlled trial’, Petach Tikva, American journal of Obstetrics and Gynecology

 

מאמר זה הוגש על ידי אביטל טסלר, כעבודה בקורס מדריכות הכנה ללידה של המרכז הישראלי לחינוך ללידה

העבודה נבדקה ואושרה על ידי רכזות הקורס

© כל הזכויות שמורות למרכז הישראלי לחינוך ללידה

פרסם כאן

design & development: The E